שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה קלח
שאלה ראובן היה מחזיק בחצר אחת ובכל הבתים שבתוכו ובכל רחבו וחללו ואחרי כן מכר לאחרים כמה בתים מבתי החצר באופן שנעשה החצר חצר השותפים שמחזיקים בתוכו ט' או י' אנשים כל אחד מהם בחזקתו הם הבתים שקנה מראובן הנז' וכתוב בשטרי המקנה שמכר לכל אחד מהם שמכר לו אותם הבתים עם כל המגיע להם מזכות וחלל החצר ההוא ויהי היום בא ראובן ועלה בדעתו לטפויי זכות לאחד מהמחזיקים בחצר ומכר לו זכות בחלל החצר לשיוכל להוציא בנין גארדאקי מחדש על שטח חלל החצר ועל הבור שבחצר שמשתמשים בו כל בעלי החזקות שבחצר הנזכר ובעלי החזקות שבחצר מוחין בדבר וטועני' שמאין לו כח לראובן למכור זכות החלל שהרי כל אותו החלל הוא זכות של כל בעלי החזקות שבחצר הנז' ואין כח ביד שום מא' מבעלי החזקות לבנות דבר חדש ולא להוציא לחלל החצר דבר כי אם ברשות כל בעלי החזקות ילמדנו רבינו הדין עם מי. עוד ילמדנו רבינו ראובן הנז' שמכר לאנשי החצר הנז' וכתב בשטרי המכירה שמכר להם הבתים הנז' עם כל תשמישי החצר כגון בור ושוקת ואשפה וכו' ולא כתב בשטר המכירה הנז' שמכר להם חלל החצר הנז' ועתה בא ראובן להוציא לחלל החצר שום בנין מה שירצה ואנשי החצר מוחין בידו באומרם כי כשמכר להם ראובן הבתים עם כל תשמישי החצר מכר להם גם חלל החצר החלק הנוגע לבתים הנז' ואעפ"י שלא כתב בשטר המכירה חלל החצר הנז' ילמדנו רבינו ג"כ הדין עם מי. תשובה דברים פשוטים אני רואה כאן בשאלה הראשונה פשיטא דכיון דנעשה חצר השותפין אין כח לראובן לתת כח לא' מן המחזיקים להוציא בנין גארדאקי דהטור כתב בסימן קנ"ד וכן אם קנה בית אצל ביתו אינו רשאי לפותחו לחצר השותפים שכל א' מבני החצר אין לו רשות לשנות כלל אלא כמו שבנאוהו או קנאוהו או ירשוהו יש להם. לנהוג בו ע"כ משמע בהדיא דכיון דנעשה חצר השותפין יד כלם שוה בו ואין רשות לא' לשנות ממה שהיה בתחלה א"כ אחר שמכר ראובן לכל א' חלקו בחלל חצר המגיע לבתים שלו א"כ נעשה החצר חצר השותפים ואין כח להוציא בנין גארדאקי מבלי רשות בעלי החצר: ובשאלה הב' ודאי דהדין פשוט דראובן יכול להוציא לחלל החצר הבנין שירצה דשנינו במשנה פ' המוכר את הבית מכרן לא' ר"ע אומר אינו צריך ליקח לו דרך וחכמים אומרים צריך ליקח לו דרך ע"כ. כלומר דאם מכר לבור ודות לרבי עקיבא אין צריך המוכר ליקח דרך משום דמוכר בעין יפה הוא מוכר ובודאי מכר לו הדרך ללכת לבורו ולרבנן בעין רעה הוא מוכר וצריך ליקח לו דרך וקיימא לן כרבי עקיבא וכן פסק הטור בסי' רי"ד והרמב"ם ז"ל בפרק כ"ה מהלכות מכירה למדנו מכאן דלא איפלגו רבנן ורבי עקיבא אלא לענין הדרך לבד אם מכר לו בהדי מכירת הבור או לא אבל שאר חלל החצר לא וא"כ אע"ג דאנן קיימא לן כרבי עקיבא אין חייב המוכר ליתן לו אלא דרך ללכת לבורו או לאשפה שלו אבל טפי לא וא"כ בנדון דידן שלא הזכיר המכירה חלל החצר אלא בור ושוקת ואשפה כיון שנותן לו דרך ללכת שם סגי ויכול ראובן להוציא לחלל החצר הבנין שירצה אחר שהוא מניח דרך לבעלי החצר ללכת לבור ולשוקת ולאשפה וכו' שמכר להם כדי שיוכלו ללכת להשתמש בתשמישי החצר שמכר להם הנראה לעניות דעתי כתבתי וחתמתי שמי:
הקטון חייא אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה: