אור ברסלב
שות לחם רב שאלה קכז

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה קכז

שאלה קכו

שאלה שטר מכירת חזקה שכתוב בו שמכר המוכר לקונה חזקת ב' בתים וכו' וכתוב שם בכלל המכירה וז"ל ועם חלק האייאט אשר נגד פתח ביתו נסתפק השואל אם נדון לשון זה ליפוי המוכר ונאמר דלא מכר לו מן האייאט אלא מה שכנגד פתח ביתו של הקונה ולא השאר או דילמא כל זכות שיש לו באייאט מכר לו ומה שאמר אשר נגד פתח ביתו אינו אלא סימן לאייאט באיזה מקום הוא לכן אמר שהוא נגד פתח ביתו כלומר לפני ביתו ופי' נגד פתח ר"ל שהוא לפני ביתו שכן לשון אחר כתוב בשטר למטה מזה שכתוב שם וגם יהיה רשאי ראובן לעשות דרך ומעבר מהגארדאקי אשר נגד ביתו לגארדאקי של שמעון ופי' נגד ביתו האמור שם ע"כ פירוש הוא שלפני ביתו שמורה שזה הסופר קורא למה שלפני ביתו נגד ביתו ויש לנו לומר כן וליפות כח הקונה שנמצא כתוב בשטר ההוא דכל לישנא דלישתמע לתרי אנפי יהיה נדון ומובן לתועל' וליפוי כח הקונה ולתועלת וליפוי כח באי כחו ועוד דמוכר בעין יפה הוא מוכר על כל זה יבא דברו ושכרו כפול מן השמים:

תשובה אע"ג דקיי"ל דמוכר בעין יפה הוא מוכר אין זה ענין לנ"ד דלא נאמר זה בכל הדברים דאם כן הא דקיי"ל בשלהי מנחות וכתבו הטור בח"מ סי' ר"ד האומר לחברו בית בבתי אני מוכר לך דנותן לו הפחות שבבתיו אמאי לא אמרינן התם מוכר בעין יפה הוא מוכר והמעולה מהם מכר אלא ודאי עיקר הדבר כדפי' רשב"ם פרק המוכר את הבית במשנה גבי פלוגתא דר' עקיבא ורבנן וז"ל דאפי' למ"ד מוכר בעין יפה הוא מוכר ה"מ במה שמפרש במכירתו מכר הכל ולא עכב לעצמו כלום ממה שמכר לחברו אבל למוכר יותר ממה שפירש לגבי הכי לא הוי וכו'. גם אני אומר כאן כשידענו מה הדבר שמכר אז נאמר ודאי שאותו הדבר מכרו בהחלט דלא נשאר לו דרך וכן אם מכר חצר ושייר לעצמו בית מכרו בהחלט ואינו למונעו שלא יאפיל עליו וכדכתב הר"י ברצלוני זכרונו לברכה כתבו הטור בסי' קנ"ד בסופו אבל כשלא ידענו הדבר שמכר אם הוא פחות או מעולה נאמר יד הלוקח על התחתונה והפחות מכר לו וחילוק זה ק"ל. ובכן נבא לנדון דידן ונאמר דמזה הטעם אין לזכות לקונה דאדרבה נפרש לשון השטר דלא מכר אלא מה שכנגד הפתח לבד:

אבל מכל מקום נראה לי דיש לו זכות מטעמא אחרינא דכתב הרב בית יוסף ז"ל בח"מ סי' רי"ח בשם הר"ן גבי אומר לחברו שמוכר לו ארעתא שלי דאמרינן מיעוט רבים שנים ולא מכר לו אלא ב' ז"ל ומיהו אם אמר הקרקעות שלי או הקרקעות של פלוני כלם במשמע דכיון שהזכירם בה"א הידיעה שאמר הקרקעות הידועים משמע ואם אתה אומר שאינה אלא ב' אינם ידועים וכן כתב ה"ר יונה ז"ל:

גם אני אומר בנ"ד דבשלמא אי אמרת דפירוש אשר נגד פתח ביתו הוא סימן לאייאט ומפרש האייאט ניחא ודאי דהדבר ידוע שמוכר לו כל חלק אשר לו באייאט שמוכר זה שותף עם אחר באייאט ומוכר לו כל חלק אשר לו באייאט ופירש לנו האייאט שהוא כנגד פתחו ועם זה הדבר ידוע ולא נשאר לנו ספק אבל אם תפרש דלשון אשר נגד לא קאי לסיים האייאט אלא לסיים החלק אם כן איך אתה מסיימו עדיין תבעי לך ח' אמות הם או י' או ט' דאינו מפרש בשטר שכל מה שנגד הפתח מוכר לו אלא אומר חלק אשר נגד הפתח וחלק אשר נגד הפתח יקרא בין שיהיה המקום מועט או מרובה ועוד אפילו לשון נגד אינו ברור דאפשר דמן הצד הוא נגד הפתח או תאמר דוקא ביושר אם כן אתה מסיימו בדבר שאינו ברור ואיך אתה מסיימו וזאת נראית בעיני ראיה שאין עליה תשובה: ועוד אני אומר לפחות הך לישנא לישתמע לתרי אנפי דלשון זה יסבול פירוש זה שכתבתי וכיון שכן הרי כתוב בשטר דכל לשון דלישתמע לתרי אנפי יהיה נדון לזכות הקונה וכי תימא שופרא דשערא הוא הרי כתב הטור בשם הרא"ש זכרונו לברכה בסימן ס"א דכל מה שנהגו הסופרים לכתוב כל מי שמקנה בסודר לכתוב שטר דעתו שיכתבוהו כמנהג המדינה וכי תימא אין דבר זה נהוג בכל השטרות שקצתם כותבים אותו וקצתם אין כותבים אותו וכבר כתב הרב בית יוסף ז"ל בסי' ע"א לתרץ דברי הטור כתירוץ קמא שתירץ דיש לחלק בין היכא שנהגו הכל לכתוב בן להיכא שקצתם נהגו כן היינו דוקא היכא שעדי השטר בפנינו ואומרים שכתבוהו בלא צווי הלוה וכדכתב שם העור אבל בנדון דידן דאין עדים לפנינו שיעידו כן נאמר דבצווי הלוה כתבוהו לכן אני אומר דזכה הלוקח בדינו הנראה לעניות דעתי כתבתי וחתמתי שמי:

הצעיר וקטון חייא אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה