אור ברסלב
שות לחם רב שאלה סד

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה סד

שאלה סג

שאלה קהל אחד מארץ אבילונה עשו הסכמה ביניהם שלא יוכל שום יחיד לצאת מן הקהל להתפלל בקהל אחר יותר משלש' ימים והעובר על ההסכמ' יהיה בחרם והסכמה זאת לא חתמו בה כלם רק מקצת הקהל ועתה תלמיד חכם א' יצא מהקהל להתפלל בקהל אחר מחמת שלקחוהו שם בתנאי שכרו ללמוד בישיב' וטוען שיש מצוה להתפלל במקום קביעות ישיבתו ולא תלה ההסכמה במקום מצוה ועוד טוען שבקהל אחר מקום הישיבה מתפללים במהירות ולומדים מיד ואם הוא מתפלל בתוך קהלו יפסיד קצת הקביעות ומערערים עליו ואפשר שיפסיד ועוד שיפסיד קצת לימוד מההלכה עוד טוען שכיון שלא חתמו ההסכמה כולם בדרך כל ההסכמות הנעשות בעיר והוא עצמו לא חתם אותה הסכמה ודאי שלא נתקבלה ההסכמה על כל אלה הטענות יגזור מעלת כבוד תורתך משפט התלמיד הזה ויוציאהו לאורה ושכרו כפול מן השמים:

תשובה נרא' לי דאין התלמיד יכול לצאת מקהלו אם הסכימו בהסכמה זו רוב הקהל דמאי דטען משום דהוי מצוה אי משום שמתפלל במקום קביעות ישיבתו או משום שיפסיד קצת מלמוד ההלכה אינה טענה דהרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפסקיו סימן י"ד והרב מהר"ר יהודה מינץ נחלקו על תקנת ר"ג דתיקן שלא לישא ב' נשים אם חלה על מצות פריה ורביה כגון מי ששהה י' שנים עם אשתו ולא ילדה דהרב מהר"ר אליה ז"ל אית ליה דלא תיקן הגאון במקום מצוה דפריה ורביה והרב מהר"ר יהודה מינץ ז"ל חלק עליו וכתב מהר"י ן' לב ז"ל בפסקיו ח"ג סימן נ"ד דמי יוכל להכניס ראשו בין ההרים ולהכריע ביניהם וכיון שכן בנ"ד דלדברי הרב מהר"י מינץ ז"ל שאמר דהחרם חל אפילו על דבר מצוה מאחר שהוא סתמי וכולל כמו שחרם רגמ"ה חל אפילו על דבר מצוה משום שהוא סתמי וכולל א"כ הוי ספק חרם דאורייתא ואזלינן ביה לחומרא כמו שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה ועוד דאפילו הרב מרא"ם ז"ל מודה בנ"ד דבין שנפרש דאית ליה דלא תיקן ר"ג על כך מפני שלא היה יכול לתקן בדבר מצוה או שנפרש דאית ליה דאע"פ דהיה יכול לתקן על כך נאמר דכוונתו לא היתה לתקן לבטל מצוה וכמו שנסתפק בזה הרב מהר"י ן' לב ז"ל יע"ש מ"מ בנ"ד לכל הצדדים חל החרם דהא ודאי נ"ד לאו מצוה מה"ת היא שנאמר שלא היה כח לקהל לתקן ולא חל החרם דאע"ג דרבי אמי ורבי אסי הוו מצלי ביני עמודי דגרסי וכתב הטור בהלכות תפלה סימן צ' דיש אומרים דאפי' ביחיד עדיף להתפלל שם מלהתפלל בבית הכנסת בעשרה מכל מקום אין זה אלא מדרבנן ולא הוי מצוה מן התורה. ועוד דהרב רבינו יונה ז"ל כתב וזה לשונו שיותר נכון להתפלל יחידי במקום ששם קביעות התורה יומם ולילה מלהתפלל בבית הכנסת עם הצבור ע"כ משמע דהא דרבי אמי ורבי אסי הוו מצלי התם משום דהתם גרסי תדיר כל היום אבל במקום דגריס שם שעה אחת בבקר אפשר שאינו חשוב כל כך להתפלל שם אע"ג דהויא מצוה קצת. וכן הא דמתבטל קצת מלמוד ההלכה דמי להאי ולא עדיף הא מקריאה בתורה בצבור שכתב הרב ב"י בטור יו"ד סימן רל"ט בשם הר"ש בר צמח דקהל שהסכימו בחרם שלא יקרא בתורה בצבור בחור בלתי נשוי חל החרם שהקריא' בצבור תקנת סופרים היא והשבועה חלה עליו ע"כ א"כ ודאי שנאמר שחל החרם בנ"ד אם יתקנו הקהל על כך ואם נאמר דדילמא הקהל לא כיוונו לבטל מצוה ואע"פ שהיה יכול לתקן על כך כל כמה דלא ראינו כן בפי' נאמר דלא תקנו על כך וכמו שכתבתי לעיל שנסתפק הרב מהר"י ן' לב ז"ל מ"מ די לנו שנאמר כן במצות פריה ורביה שהיא מן התורה אבל מצוה חלושה כי האי נאמר דעל הכל תקנו משום מגדר מילתא דאפילו במצות פריה ורביה פליג הרב מהר"י מינץ א"כ לא מפישינן פלוגתא כ"כ בינו להרב מרא"ם ז"ל לומר דפליג עליה אפילו במצוה חלושה וקלושא כי האי אלא נאמר דכ"ע מודו בנ"ד דחל החרם כדכתיבנא: ומה שטען שלא חתמו בהסכמה אלא המקצת אם זה המקצת הוא רוב הקהל כבר כתב הרב הגדול מורי ורבי ז"ל בפסקיו ח"ב סי' ת"י אחר אשר הביא סברות חלוקות אם בתקנות הצבור אזלינן בתר רובא העלה בסוף דבריו דהוי ספק חרם והוי ספקא דאורייתא ואזלי' לחומרא כיון דנעשית ע"פ הרוב אע"פ שמחו בה מקצת וכתב בסוף דבריו כלל הדברים אני אומר שבכל גזרה ותקנה שעשו הרבים לתקנת הקהל או הקהלות אין ביד המועטים להוציא עצמם מן הכלל ואם גזרו חרם חייבים המיעוט לשמור ולעשות אך בתנאי שיהיה גזרתם ותקנתם בהסכמת טובי העיר או טובי הקהל ואם יש חכם או חכמים שיהיה החכם או החכמים המנהיגים הקהלות עמהם ואם לאו אין בדבריהם ממש ע"כ ואחר שכתב הרב מורי ז"ל כן אנו הבאים אחריו נעשה כדבריו ואם ההסכמה הזאת היתה שהסכימו בה רוב הקהל מתוך משא ומתן של כלם והמיעוט מיחו בה חייבין לקבל' והוא שעשו אותה בעצת טובי הקהל והחכם שבהן אבל אם ההסכמה לא עשאוה אלא מעוט הקהל או שלא היתה בעצת החכם שביניהם ובעצת טובי הקהל ודאי דאין בהסכמה ממש והתלמיד יהיה פטור מן ההסכמה ההיא:

נאם הק' חייא אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה