שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה טו
נשאלתי על דבר כתובה שצייר בה הסופר צורת החתן והכלה וכן צורת חמה ולבנה אם ראוי לעשות כן והנני משיב כי לכתחלה אין נכון לעשות כן הגם כי מדברי המרדכי בפרק כל הצלמים שכתב בשם הר"ם וז"ל נשאלתי על אותם שמציירים במחזורים צורות חיות ועופות אם יפה הם עושים או לאו והשבתי נ"ל דלא יפה הם עושים וכו' וסיים בה ונראה לי דאפילו ישראל מותר לצור צורות במיני צבעונים ואין בזה משום לא תעשה פסל דלא אסור אלא פרצוף גמור חקוק בששר אבל במיני צבעונים מותר כדאמרי' בפרק חזקת הבתים הצר צורה וכו' ופרשב"ם וכו' יע"ש ומשם היינו יכולים ללמוד דאע"ג דצורת חמה ולבנה כ' הטור בשם ר"ת דבכל גוונא אסור לעשות בין בולט בין שוקע וכן הוסיף לומר בשם הרמב"ן דצורת אדם ג"כ אסור לעשות בין בולט בין שוקע מ"מ בכה"ג שצייר במיני צבעונים דאינו לא בולט ולא שוקע הוא מותר וא"כ בנ"ד שצייר הכתובה במיני צבעונים דמות החתן והכלה אע"פ שיהיה פרצוף אדם שלם וכן דמות החמה והלבנה הוא מותר מהאי טעמא:
אלא שמ"מ אני אומר דהר"ם לא דקדק כן אלא מפי' רשב"ם דפי' בפרק חזקת דרב לא קנה לגינתא דבי רב אלא בצורתה דהיינו צורת חיה ועוף ומשום דהר"ם סבירא ליה דכל צורות אסורות אפילו חיה ועוף וסבר כסברת רבינו אליקים שדחה הרב ב"י בטור יו"ד סי' קמ"א לכך הוקשה לו דהיכי פי' רשב"ם דצייר צורת חיה ועוף והוצרך לחלק דשאני התם דהוי במיני צבעונים ולכך התיר התם רשב"ם לעשות כן ומכאן יצא לו להר"ם דין זה כנראה מדבריו דהביא ראיה בפרק כל הצלמים מההיא דרשב"ם וכן בפרק חזקת כתב המרדכי על דברי רשב"ם מכאן הוכיח הר"ם וכו' משמע דמהתם נפקא ליה אבל לדידן דקי"ל דליתא לדרבינו אליקים וכדכתב שם הרב ב"י וההיא דמכילתא דאסור לעשות כל תמונה מתרצינן לה כדתירץ הרב ב"י שם דאיירי בעושה ע"ז ממש או בצורות שדרך הכותים לעובדן לא מוכחינן כלל מההיא דרשב"ם דהתם הוא מותר מפני שאינו אלא צורת חיה ועוף ולכך פי' רשב"ם שם כן לאפוקי צורת אדם או צורות האסורות כחמה ולבנה וכיון שכן אני אומר דאע"ג דמדברי מהר"ם נראה היתר כיון דמדברי רשב"ם אין הוכחה לדידן והוא איסור תורה דלא תעשון אתי ראוי להחמיר באיסור תורה ולכתחלה מיהא אין ראוי לעשות כן מטעמא דכתיב' ועוד דבדברי הטור שכתב אבל בשוקעת כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל כתב הרב ב"י דהיינו שמציירים בסימנין על הכותל או על הלוח והא קרי ליה הטור שוקע וכבר נודע דבענינים הנז' אין הפרש בין בולט לשוקע מיהו מהא לא איריא דאפשר לפרש דאיירי שהוא חקוק בששר וכמו שכ' מהר"ם וכן נראה מדברי הרב ב"י שכתב שם וכ"כ המרדכי בפ' כל הצלמים בשם מהר"ם ומ"מ אני אומר דאין ראוי לעשות כן לכתחלה מיהו נהי דבדיעבד לא אסרינן ליה להשהותה ולקרוע הכתובה אבל לכתחלה מיהא לא עבדינן דהדבר נוגע לאיסור תורה ומכוער הדבר:
הק' אברהם בכמה"ר משה די בוטון זלה"ה: