אור ברסלב
שות לחם רב שאלה א

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה א

ילמדנו רבינו בתפלת השחר שאנו אומרי' עושים רצון קוניהם אם יש לגרוס רצון קונם משום דאין שייך לומר לשון קוניהם שהוא לשון רבים חלילה וחס או אם נגרוס כאשר מצאנו מקדמונינו זקנינו ע"ה רצון קוניהם שכתוב כן בכמה מחזורים חדשים גם ישנים ושמא כך מסרוהו אנשי כנסת הגדולה. ועתה רבינו וגאונינו יורינו איך נגרוס ולא נהיה נכשלים לפני ה' אלהינו ח"ו ומשכורתו תהיה שלמה אמן:

תשובה מזקנים אתבונן אטו ניקום אנן לבטל נוסח' הקדומה האמורה מפי סופרים ומפי ספרים זקנים עם נערים ואע"ג דבפ' היו בודקים איתא בגמרא גבי ברכת הלבנה ששים ושמחים לעשות רצון קונם וכן כתב הטור בהלכות ר"ח וכן הרא"ש ז"ל בפסקיו מכל מקום הרי"ף ז"ל בה' סוף פרק תפלת השחר כתב רצון קוניהם בברכה זו וכן הרמב"ם ז"ל בה' ברכות פרק י' ומינה נלמוד לתפלת השחר. ואע"ג דמשמע ח"ו ריבוי בו ית' אין לחוש דהרי מצאנו בשופטים מקרא כתוב והנה אדוניהם נופל מת וקרא אדונים ליחיד וכן כתוב בישעיה וסכרתי את מצרים ביד אדונים קשה ואע"ג דכ' שם רש"י כל לשון אדנות קרוי בלשון רבים כמו אדוני יוסף וגו' דמשמע דדוקא בלשון אדנות אמרי' הכי אבל לא בלשון אחר לאו דוקא דהרי מצאנו בורא השמים ונוטיהם ובסוף תהלים כתוב ישמח ישראל בעושיו ובישעיה גם כן כתוב בועליך עושיך וכתב שם הראב"ע שהוא לשון רבים ע"ד מלת אלהים ואדונים וכן פי' בפרשת בראשית שנא' אלהים לשון רבים בדרך חשיבות וא"כ כמו שאנו אומרים אלהים אדונים עושים לאל ית' ג"כ נאמר קונים אע"פ שהוא יחיד שהוא לשון מעלה לו: איברא דאיכא למשדי בהא נרגא מהא דכ' הטור בה' ראש השנה סימן תקפ"ב וה"ר מאיר מרוטנבור"ק היה אומר לחיים ולא לחיים בפתח כי לחיים משמע לא חיים כדאיתא בנדרים לחולין כמו לא חולין ע"כ. ואיכא למידק דהא מקרא מלא הוא בישעיה כל הכתוב לחיים בירושלים בפתח והיכי שבקי' לישנא דקרא ותו מה ראיה מייתי מהתם הא התם אי מפרשי' דכוונתו לומר לא חולין משום דאי אפשר לפרשו בענין אחר דאם כוונתו לומר שיהא חולין שיאכל היה לו לומר חולין שאוכל לך או כחולין וכו' ועוד דאם כוונתו זאת הם מילי דכדי ולכך ודאי כוונתו שהיא לא חולין אבל הכא שנוכל לפרשו כפשטו אפי' שיאמר לחיים בפתח כוונתו לומר שיזכהו לחיים ולא לא חיים דאדרבה אין זה המובן מהפשט והמקרא יוכיח. לכך נראה ודאי דאית ליה לרבינו מאיר דלשון תורה לחוד ולשון תפלה לחוד דבתפלה צריך לפרש הדברים שלא יפול בהם הטעה באזני השומעים כלל ואע"פ שלא יהיה מובן פשט המאמר לא חיים כיון דאיכא לפרושי על צד הדוחק לא חיים כמו לחולין אין ראוי לומר בלשון התפלה לשון שיטעה השומע ואפילו בפי' רחוק אבל במקרא דרך המקרא לדבר בלשון סתום וכמ"ש הראב"ע בפי' קהלת אל תבהל את פיך וגו' שצריך לדבר בתפלה בלשון צח וברור יע"ש. וכיוצא בזה כתב ה"ר דוד אבודרהם גבי מה שאנו אומרים מה צדקנו דאין לומר ישענו כיון שהאל ישענו אע"ג דאפשר לפרש דלא אמר רק על הישועות הבאות מצרינו מ"מ כיון שהוא לשון שיש בו הטעה אין לאמרו דצריך לדבר בתפלה בלשון ברור וא"כ ג"כ מכל זה דאע"פ דבלשון הכתוב כתוב עושיו ואדוניהם ואלהים כדכתיבנא מ"מ בלשון תפלה אין לומר לשון מוטעה אלא לשון שיהא ברור ולא יפול בו הטעה כלל וא"כ יצא לנו מכאן שאין ראוי לומר אלא קונם שהוא לשון ברור ולא לשון שיפול בו הטעה כמו קוניהם אלא שיש לתרץ דלא נאמר כל זה דצריך לדבר בלשון ברור אלא בתפלות שאנו אומרים אבל בתוארי האל ית' אין אנו צריכים לכך דדי לנו שנא' התוארים כמו שכתובים בתורה ותדע לך דאנו אומרים בתפלתינו אלהים אע"פ שהוא מורה ריבוי ולא היה לנו לומר לשון שיפול בו הטעה אלא ודאי דיש לחלק בין תוארי האל יתב' לשאר דברים כדכתיבנא. וכיוצא בזה ראינו במוהר"ר יהודה הלוי זיל בסדר יום הכפורים שכתב ובכן זמר נעים זמירות לעושיו ברכו ה' כל מעשיו הרי שקרא להקב"ה עושיו וסמך על לשון הכתוב וטעמו כדכתיבנא ועוד עדיף הא דקוניהם מההיא דעושיו ואלהים דהתם בדבור נראה שהם רבים כפי המבטא אבל בקוניהם אם הוא חסר בלא יו"ד לא הוי אלא קונה א' ובמבטא אינו ניכר אם הוא חסר או מלא כדי שנאמר שהוא ח"ו חסרון בו יתעלה כשנתארהו כן וכן נראה לי דיפה הם אומרים קוניהם ויחזיקו במנהגם הנלע"ד כתבתי: הק' אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה