אור ברסלב
שות חיים וחסד וחסד חלק א הקדמה

שות חיים וחסד· רבי חיים יצחק מוסאפיא

וחסד חלק א הקדמה

לרבי חיים יצחק בן אברהם מוספיה ז"ל:

הקדמת הרב המובהק מאיר כברק ר"מ ור"מ כמהר"ר אברהם יונה:

קול ענות חלושה ערוכה ושמורה. לגומרה של תורה. ברוח נשברה. עט"י המדבר"ה. בשבחא . ויקרא. דהאי שופרא לי הנפש בישרא וטופרא. דיינא דצורה. ובוצינא דנורא. ומנורה טהורה. קולי כקול מים קטינא וזעירא. שבע קולות על המים בתודה ובזמרה. כי לא אוכל להתעלם ואליו פי יקרא. להגיד לאדם יושרו דטהר טהר גברא. אישו"ר מוסי"ף חילא לאורייתא הכינה וגם חקרה. ודין די יהוי ליה מנאי אפר כירה. תול"ה אר"ש על בלי מה ותרגא.דיומא כשרגא בטיהרא. קול אומר קרא:

מים חיים מירושלים יצאו מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע. השולח מים על פני חוצו"ת מאן חשיב ומאן ספין ומאן רקיע. ויהי א"ח יצא יצא אבן הראשה. וראשון לכל דבר שבקדושה. דמקטפיה ידיע. קדושתו מרחם וספרין פתיחו וכותלי בית המדרש יוכיחו. ועל השנו"ת יקר רוח איש תבונות. אריא הוא דרביע. הוא עדינ"ו העצנ"י אריא דבי עלאי מומחה ופקיע. בוצינא דנהורא ורב חביבא הרב הכולל. וחין ערכו מי ימלל. אין גומרין עליו את ההלל. לשליש ולרביע. הדיין המצויין כמהר"ר חיים מוסאפיא נר"ו. נשא ענף ועשה פרי הניכר ברשומו. במעשיו ובמקומו. וגדול מרבן שמו. קנה שם טוב לעצמו. בכל מדינה ומדינה אתרא דקביע. ושלם הוא מן העליה באור בני מלך חיים:

מים אשר לא יכזבו נפש עמל עמלה. ויהי שמעו טעמו. ונימוקו בישראל גדול שמו. גמר לה לה. עד דאיתחזי בליונא דגושפנקא ברחוק מילא. נודע הוא בשערים. ולו שם בגבורים. ברחובות תתן קולה. מרומם על כל ברכה ותהלה. עד דשלחו מתם עיר עז לנו קהל עדתי. אשר, בארץ מולדתי.

כולם קדושים כולם גבורים. עושים מאהבה ושמחים בישרי"ם. ק"ק אישפלטרו י"עא עיר חוברה לה. מרבים העם להביא. חכם עדיף מנביא. כארי וכלביא. חיי"ם שאל. הגבר הוקם על. סירכייהו הוא דנקטו. כאשר מימי קדם נסו. באשלי רברבי ורמצי דפרזלא. ואנא נפשאי כתבית את המגילה. בשבחא דאתיא ממי"לא. קו"ל הכתוב לחיי"ם טובה כפולה. כי בא מועד זמן קהילה. ומי לנו גדול מעוז ומגדול. כי ממנו תוצאות החיים: מים תכן במדה במשקל ובמטרי. ידיו רב לו ותלמודו בידו מחדדן שמעתתיה וספרא וספרי. פלפלא חריפא בתיאובת"א והלכתא מלתא אלבישייהו יקירא לפני מלכים דקיימי דרי דרי. פה מפיק מרגליות. בנגהי"ם ואהלות. בגופי הלכות. ופרקי היכלות. איהו בי קרי. ותהי המשרה על שכמו. ארי דור"ש טוב לעמו . טעמו ונימוקו עמו. וכל העם מקצהו אפי רברבי ואפי זוטרי. שת"ו העם מי בארות. מדהרו"ת דהרו"ת. עונים אחריו מקודש. זורה מבחוץ ומבפנים דש. פוקח עברי"ם מימיו הן המקדש. פושט עקמומיות שבלב חופש כל חדרי. והוד והדר ילבש. מאי דקמן כל מן דין סמוכ"ו לנא ואתפסוהו צררי. מאן גבר בכולא כרב באישור"יה. מקשי הויות אהדדי ידין ידין יורה יורה. השם נפשנו בחיים:

מים עמוקים עש"ה. מר ברישא. לכל דבר שבקדושה. אזלא גריס בלחישה. מה טובו ומה יופיו. דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא. ואית ליה זכיה באורייתא. דזיו ליה כבר בתיה הכא תרגומו נהוריתא. בשמו וכינוייו. ורבו יתירה אתוספת ליה. פרו"ש מרובה. לן בעומקה של הלכה. עג עוג"ה ועמד בתוכה. במקום שבעלי תשובה. לרגל המלאכה. והיה כל פריו. חריף ומקשה. כל הדבר הקשה. פושט"ו אפילו בשוק כמר בר רב אשי. והיד כוחבת ויך את עיו"ן.

במגילת ספר לימד תחתון מעליון. ויטחן עד אשר דק על כל לגיון ולגיון. ככל הדברים האלה ובכל החזיו"ן. עד כי הוציא לאור תורתו ברוב הקיפו ורוב עוביו. סטיו לפנים מסטיו. כל הכתוב לחיים: מים שאין להם סוף והוא יתן מעדני. דקביע ליה עדניה. והיה משנ"ה. מרגלא בפומיה. חיים וחסד הפליא עשה. טחי"ן קשיית"א ובא עד קיצו. כאשר נכספה וגם כלתה נפשו. ועירוב פרשיו"ת שנה כאן טעמו וממשו. לחוקרו ולדורשו. מבין דבר מתוך דבר עיקרו ושורשו. נזר אלהי"ו על ראשו רישא דעמיה. תני תנא להך מתניתא זה יצא ראשונה. בפלפול וסברה נכונה:

ואגב חדא מגו חדא כי האלהי"ם אינה. ש"ב לצו בתר עני"א עניות"א אמור רבנן בכפילא קול פטטיא דאורייתא ויהי ידיו אמונה הלכתא למשיח"א כי ע"ט לכוננה. ידיו רב לו דהלכתא כוותיה. הואיל ותנן בבחירת"א כוותיה. כר' אשי ור' אמי. ברוך שככה לו בעולמו. בישראל גדול שמו. יהי אלהיו עמו. פרי צדיק עץ חיים:

מים עזים דחריפא סכינא ולו שתי פיות. ידים שניו"ת. לדרשא הוא דאתא. בסדרן של כתובים אשר בדברו מערי"ב ערבי"ם. תלת מאה פרש"י הנעימים והנאהבים. אשר עין לא:

ראתה. דולה מים מבורות מימים ונהרות. איזן וחיקר בדרישות וחקירות. על כל קוץ וקוץ תלי תלים. רמזים ומשלים. כולהו בחדא מחתא. ולפום שעתא. אשר בסל"ע לקה מני"ה מונח בי גזא דרחמנ"א. אין לו דמי"ם אל שאו"ל ואל בית הדמי"ם לית ליה די"ו אשר יחסר לו משען ומשענה. להשביע נפש נענה. סגניא ופחוותא דאכיל אלייתא טשי בעיליתא. ודין גרמ"א דעצירא"ה וידו אוחזת בעכ"ב. עד בא דברו דבר בעתו חוזר ונוק"ב. מלתא דאיתיה בתקנתא. בחבר עיר או חברותא. גברא רבא אמר מלתא. פעולת צדיק לחיים:

מים בששון ממעייני הישועה. יורה דעה. ויבין שמועה. לא ירעו ולא ישחיתו ליכנס בגבולו אשר גבלו ראשונים. לבלתי קפח פרנסתו כי פסו אמונים. אחר כי רבו תוצאותיו וכבד אבן חובותיו. אשר המה מלינים. פן ואל ח"ו יפול הנופל עשרת מונים. ויעלה כולו קמשונים. כל מי שאין בו דעה. והשומע ומשמיע תשכון עליו עננה. ולפניו תעבור הרנה. ובכל אשר יפנה יפרח כשושנה. יבורך מפי עליון. אל ברוך גדול דעה. ועד אמרן עיני תמיד אל ה' בשפל קול התחינה. ליתי בר נפלי כי עת לחננה. טובך וחסדך עמנו יודע לעיני כל חיל עם ומדינה. ומלאה הארץ דעה. אלהים מושיב יחידים מבירא עמיקתא לאיגרא רמה. בארצות החיים:

כ"ד הצעיר שבצעירים. העומד לשרת בקדש צאן קדשים פה ויניציא יע"א. הכו"ח בשליש בתרא לח' שבט דהך שתא הטיבה ברצונך את ציון לפ"ק אסקופה תחתונה. וכף קטנה. אברהם יונה ס"ט בן לא"א כמה"ר רפאל משה חיים יונה זלה"ה:

הקדמת הרב המובהק מאיר כברק ר"מ ור"מ במהר"ר יעקב פארדוי:

חיים שנים ישל"ם מלכי צדק מלך שלם שני צמידי זהב תרתי מתנתא דתורה יהב לן אבא דיהיב מטר"א. גוד אסיק גוד אחית שתים כהלכתן ולא חש מר לדוחקא דצבורא. נחית בר המורא"י מלא ברכת ה' את מקורה הערה. הכי אמר מר סתם צלי"ח עושה צליחות"ו קול האומר תנו כאומר זכו כי היכי דלימטי לן סיב"ה מכשור"א. ובעין יפה נותן משלו נתנו לו הן הן גופי תורה בתי הנפש והלחשי"ם אי בעית אימא גמרא שמעתתא והלכתא גברוותא וסתר"י בירורין ליהודים היתה אורה. אכן שמעתתא בעיא צילותא אבע"א סברא. וכל סמא דמלתא גדולה שימושה דכיון דנבט בר ברך ליזכו"ן קיר"א. אך יצוא יצא כלי מורן לקבל תומת בית הסדרי"ם ול"ו ידע לכוין אמרא.

אם שימש כל צרכו דהלוא מראש ועיר פרא אדם יולד וכתותי מכתת שיעורא. וילך האיש הלוך וגדל אף אהלים מעלין את האדם מתומ"ה לתאר"ה. ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמו"ל שקדי"ם אגרא דשמעתתא סברא. והוא דאית ליה רבא במתא לפקוח עינים עורות איכו לימטו כשור"ה. הא מיהא זרוק חוטרא אאוירא אעיקריה קאי דאית ליה סייעתא דשמיא. כי עם ה' ההחסד:

חיים היא למחזיקים העושים מאהבה ושמחים באישורין אישור מוסיף לרבות את השחקים. התוקע עצמו לדבר הלכה ונושא ונותן באמונה והו"ד ידו נטויה להגן על המצוקי"ם.

אשר במאמרו ברא שחקים. ומאיר לאר"ש ולדרים ומחדש חדשים גידולי הקדש גרוגרות וצימוקים. ואינו מאבד טיפה אלא קובץ על יד על יד חלות ורקיקים. דרך קסת"ו זה כתב ידו ומתוך כך תורתו של רבי מאי"ר כברקים. מאי דקמן האי ספרא דמארי טב הטוב והמטיב אחי קרא שמו חיים וחסד ה"ן נותנין את האור לפני הדורש"ן מנור"ה של פרקי"ם. ידו פרש ש"ר אכוליה תלמודא כריכות מפוזרות ודרש לקראי כסיני את העדות ואת החוקים. נתן כ"ל בין חולי"א לחול"א אשר בדברו מערי"ב ערבי"ם שבכתב ושבע"פ ויך את עיו"ן חריפי מיא בדיק כן זכאי בחורים ובסדקים. גמרא גמור זמורתא דתיאובתא והלכתא שפרא ושפירי ותוספתא פסק לקראי בסכינא חריפא מאי דתנו רבנן גדולי הפוסקים. וכוין פתיחן ליה בעיליתי"ה לשם ה' לשם אישים כל עמודי הכ"שר שבלב מחושקים דין הוא הדר כי מציו"ן תצא תורה גמ"ר לה לה עד דאוקמיה אחזקתיה כשם שב"ד מנוקים. ק"ב ונקי מכל סיג דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא גברא דמאריה סייעי"ה שמרי"ם מזוקקים. הלא הוא הרב המובהק סיני בקדש עוקר הרים וטוחנן משב"ח האישון כש"ר עינ"ן רב אחא משבחא כמהר"ר חיים יצחק מוסאפיא נר"ו ירי"ח אף יזריח. אה"ל אה"ל רב"א ויפוצו מעיינותיו ותערכנ"ה פארותי"ו בעיירות ובשווקים. במוט"ב תלתא כחדא שריין דתליין במזלא האל הנוצר חסד:

חיים עד העולם. יציץ ופרח מכל קילורין שבעולם. חי מלא ברכת ה' ר"ב חזיא ורב הונ"א בהדי הונא חברי"ן של"ם. שקט ושאנן מכל הוו"ת נזיקין יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם. שלם בגופו ובתורתו ה"ן אישור"ו אישו"ר עולם. יליף חיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות ועושה לו לימודי"ן לסטות לאר"ש מנל"ם. ואם היה לו טענת ביטולין אין קורין ואין פולי"ן אלוף יעלם. אחת שאלתי איבעי ביעת"א בת יומא יה רבון עלם. השיבהו על מתכונתו בכל מידי דמיטב רחמנא ידכריניה לשלם מעבירין את המ"ט דכיון שביטל הטעם ממילא היתה הרווחה והנה שלם. וזה יהיה גרם המעלות דנפקי מהתם בנן דמוריי"ן ששמועותיהם בידם שני ראשיהם חדין ולא כדורות ששני ראשיהן כרי"ן לך ה' החסד:

חיים שובע שמחות מן שמיא מיהב יהבי. להאיתנים מוסדי ארץ אחנא תגרי הממלאים ידיהם כסף מאן דהוה צבי. להרגי"ש את העזרה מסייע שה"ן בו ממש אשר לכס"ף לכס"ף ואשר לזהב לזהב ירקיעו לזהבים כל היד המרבה.

החפץ ימלא את ידו והיה לה"ב בחתיכה הראויה להתכבד ל"ו העדיף המרבה. כל מן דין סמוכ"ו לנא חזקו ואמצו עושו חושו כמאן דדריש ריבויי ומהות"י לקוח את ספר התורה הזה בשע"ר הגדול הגדול לפי גדלו בתר מרי נכסי צב"י. וכל הזריז ה"ז משובח כל השבחי"ם שנשבח"ו של"ו לשמן דל"ו שדו דיה ציב"י. ותא חזי מאי סליק ביה. עאכ"ו טובה כפולה ומכופלת על על כל פרוטה ופרוטה תרקבא דדינרי ה"ן מעשרי"ן את הודאי שפעו מרזבי. כי שפע ימים יינקו גוד אחית דרדוגי משב"א מהברכה המשולשת ובשלש עשרה מדו"ת שהתורה נדרש"ת שפע רצון ומלא אינהו ואבזשרייהו חזיוהו להנהו אינשי דקא דרבי. ואף. כי תמן תענן קטן שבא לחוו"ת אין שומעין לו וקו"ל תרנוטול כמי וכי אמר לה מאי הוי ומיחזי כאפקירותא נמי איהו בהרי תרגימא דהבי. דייני רצור"ה וסבי דנה"ר דע"ה בי דינא רפא להם יאתה ומי יקום יעקב כי קטן הוא דכתותי מיכתת שיעוריה מאי רבי. קושטא קאי כי מכיר אני את ערכי ערך של אפרוח שלא נתפתחו עיניו אדם מוע"ט לעולם ניאו"ם כרישי"ה ל"ו שו"י. אכל שאול שאל האיש בשאלתות דרב אחאי ואותבה באודנאי וקו"ל בגוואי דלאו דלא תסור מעתה חזו דאתאי בתוך הבאים כיהודה ועו"ד לקרא"י לאפושי גברי וגדילנא נישבי. ומה גם כי כגון דא לא צריכא רבא וגלויי מלתא דעלמא הוא תתן אמת ליעק"ב חסד:

חיים למרי נפש מהרה חושה בחו"ס תעמוד אלהא מהימנא. אשיא דמג"ן אסי כביהון למבדנא. כי כשל כח הסבל והנה שני אנסי"ם עורי"ם נצים ונצבים עלינו לכלותנו פש"ט העני וימלא כפו ממנה. ואין דורש ואין מבקש הותרה הרצועה קנאה ודימונ"ה. היכי פשי"ט מר איסורא מממונא. ויד בעל הסת"ר על התחתונה. כי אכל את יעקב אכילה גס"ה אכלא ומדקא ואכתי לא פלטינן מינה. סתם קל"י גויים הינ"ם בני יומן וש"ם חית"ה שור"ה וצעור"ה וזמ"ן על ישראל ועל רבנן ויאמר מהומן איש צר ואויב המן וסימניך טינא ובר טינא. ועד אימת ליצעריה וליזיל דעדיין מרקה דיננא. מה זו שתיקה ולא חש מר לעיגונא. ליקום מר מקמי שכינתא מארי דבניינא. ונימא גירא בעיניה דשטנא. ליתי בר נפלי תרין מגידי בעלטה משיחים לפי תומם כי עת לכוננה תיפוש חירום אמתא ואבי דרי חושבנא. פתח פומך קרי התנערי התגבר כארי ונקומה ונעלה מה קימה שיש בה הידור אל ארץ המוריה נגש ונהנה מזיו השכינה. ומלאה הארץ דעה את ה' הקטון יהיה לאל"ף אלף בינה. על פי צלוחי"ת כתנ"א. אין מברכין על הנר עשה לה דדים במקום בינה. ואף כי וידל ישראל מאד וגם דלה דלה כל שאינו בלמידה אינו בעשיה מכל הקריאה ומאן יימר ר"ב חסרי"ם נגון אנא. הא מיהא ת"א שסרך יש לו תקנה. כי דין גרמ"א דעצירא"ה האי גל"א דטבע לספינתא שמטיה דרכונא. ועיני כל ישראל עליך להקים שם אמ"ת על נחלתו מוצא שפתיך וארשתיך לי באמונה השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל אם לשבט אם לארצו אם לחסד אכי"ר:

הלא כה דברי פתיא אוכמא. אדם להבל דמה. בוקה דאדמ"ה. דלית ליה בריכה בדאורי' אפי' כלמלא נימ"א. חד מן חשב"י חיוורי דמליין קיטמא. החו"ף ראגוזה י"עא יום טוב לחדש שבט דהאי שתא אשרי אדם מצא חכמה. תולה אר"ש על בלי מ"ה אסקופת בה"מ מלא שיעור קומה. הצעי"ר אח"י: יעקב בכמוה"ר דוד פארדו ז"ל ס"ט:

הקדמת הרב המובהק במהר"ר יצחק פארדו אב"ד ור"מ בעיר שאראי דמ"ב יע"א:

קו"ל התחלות הרי זו מקול"י בית שמא"י תורת העולה.

פתח באשרי וסיים מרפ"ה לשון עץ חיים:

תורת ה' תמימה בניו"ת ברמ"ה חד"ד ותימ"א אמרי בינה. אתיא נתינה נתינה מתנה מרובה מרגלית טובה לפי רוב האהבה יהב לן רחמנא. ועל ספר חוקה פוק תני לבר"א כמאן כי האי תנא. מי כעמך ישראל כלי מקבל נהרא נהרא לאור באור החיים:

תורת חכם זה בא בקורת"ו מסכת ביקורי"ן דבר הלמד מענינו. וזה בא בחביט"ו כריך ותני לפום חורפיה חומר"י מתניתא מעשה חידודי"ן ויתן חנו. יבא הכתוב השלישי יושב בסד"ר עליון דן את הדין משפטים צדיקים צדקות פרזונו. הצד השוה שבהם שיש בהם צד משב"ח כל הימים אשר הם חיים:

תורת חס"ד דור דור ודורשיו דורשי רשומות. ובטובו מחדש בכל יום תמיד במעט שנות מעט תנומות. והיד כותבת עשות ספרים מנחל"י א"ל במות. אלה בני שם כשם הגדולים יקרי דארעא השם נפשנו בחיים:

תורת חיי"ם מאי דקמן האי מאן דבנו"גה מרגלית טובה ואבן יקרה. נחמד למרא"ה כלהו איתנהו ביה לפום צערא אגרא. דין הוא הדר הרב הכולל אח"י טו"ב רחו"ם בעל טע"ם ושמש"י שפר"א כמהר"ר חיים יצחק מוסאפיא נר"ו השם לילות כימים לומד תורה לשמה כחשכה כאורה. ידיו רב לו אבע"א קרא אבע"א גמרא אבע"א סברא. הדור אתם ראו גדולה ראייה חיים וחסד מגלה פנים בתורה. הא דרישא בהויות דאביי ורבא לית ליה שיעורא. יתר שאת ויתר עז דינא זוטא ודינא רבא שהעמיד דבריו על דין תורה. איתא להא ואיתא להא כרכ"א מצויינא כני"ר שחוברה. אתא ואייתי מתניתא בידיה מעשה ידי אמן אשר בדברו מערי"ב ערבי"ם קו"ל הכתוב לחיים:

תורת אמת אנא דאמרי להחזיק במעוזו כמ"ד דברי תורה מעות קונות. אליכם אישים אקרא הפרתמים ושרי המדינות. בוזו כסף בוזו זהב כל המנחו"ת טעונו"ת.

להביא לידי גמר טוב על משב"ח הדפוס בשפ"ר הזכרונות. וגדולה מצות זו שתגן עלינו אלהי"ם יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו בארבע פנות. חסדי ה' נזכיר תהלות ה' במקום לה' משכנות. נקומה ונעלה קימה שיש בה הידור צאנה וראנה בנות. בא יבא ברינה ה"ן משיח לישראל תרום קרנו אחוז בקרנו"ת. יקבץ נדחי ישראל בעגלא ובזמן קריב בטוב ה' בארץ חיים. הכ"ד העומד ומשרת ללקט פירורי. קטן הכמות דק לקוי במרו"ר ומרור"י כו"ח פה שאראי דמ"ב יע"א בסדר ופרט והדרת פני זקן לפ"ק:

הצעיר יצחק בכמהר"ר דוד פארדו זלה"ה:

הקדמת הרב הכולל דוד פינטו זלה"ה:

מי האיש אשר נטע כרם כרם היה לשלמה. מלך שהשלום שלו בה היה מביט ובורא עולמו. חמדה גנוזה אחד מחמשה קנינים תורת ה' תמימה ברה מאירת עינים. ארוכה מארץ מדה ורחבה זה הים גדול ורחב ידים. לא יערכנה כל הון יקר אבנים טובות ומרגליות זהב פדוים. הנחילה לעם סגולתו ותורה שם בישראל ונוגה כאור תהיה קרנים. מלכי צבאות ידודון ידודון ודינא קא בעו תנה הודך על השמים. ותצא דינא והדת נתנה ישראל עושה חיל חילייהו לאורייתא והיתה לנו לעינים. ורוח הקדש אומרת כי לקח טוב נתתי לכם מטוב לטובים. ראה נתתי לפניך היום את החיים:

מי האיש אשר ארש אשה. קורת צוה לנו משה מורשה. א"ת מורשה אלא מאורשה. כלה נאה וחסודה לא זז מחבבה. צוותין בסימא ולה יקרא חפצי בה. אף היא תצא לקראתו ותשב בפת"ח עיני"ם והחזיקה בו ונשקה לו ובין מלכים לכסא יושיבהו. וכבוד והדר תעטרהו צא:

תחסר כל בה. אגוני מגנא ליה. ואצולי מצלא ליה. אהדרי"ה לכללי"ה וניק"ף שבח"י ומגדלתו ומרוממתו. ועל רגליו מעמידתו למחסה ולמסתור אילת אהבים. גדולה תורה שהיא נותנת חיים:

מי האיש אשר בנה הבונה בשמים מעלותיו ויבן כמו רמים. ושם חביון עוזו בגבהי מרומים. לעבדה ולשמרה הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה גמר קיחה קיחה יום ליום יביע אומר. ויקח את גומ"ר. תורה מונחת לית דימחי ביריה. וכל בניך לימודי. כי שם חלקת מח מחוקק ויחלק לכל המון ישראל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש אשרי מי שעמלו. מה טוב חלקו ומה נעים גורלו. צדיקים יושבים. להתהלך לפני באור החיים:

מי האיש הירא יראת ה' היא אוצרו צדיק כתוב ביה. תמים כתיב ביה. מתהלך בתומו. ויט שכמו. הא בזמן שכיבה הא בזמן קימה יתיב באימתא.

ופתח בשמעתא. והיד כותבת מדויל ידיה משתלים עד דשויתן האי שמעתתא כגדי מסנקן. בטעמן ונמוקן. מאי דקמן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. הן הראנו את כבודו אשר ל"ו צר"ה ציצים ופרחים היוצאים מכפתו"ר חד"ד ותי"מא. אמירה נעימה. דין הוא הדר האמור בתורה כתמי"ם דרבנן הרב הכולל חיי"ם עד העולם. חטיבה א' בעולם. גם עד זקנה ושיבה בריא אולם. וכבר אתמחי גברא מפי סופרים שלשה המה מטיבי סעד יתנו עידיהן ויצדקו. בספר ויוחקו. ומה מיני יהלוך אם אומר אם לא אומר ולאפושי גברא.

כיהודה ועוד לקרא. אהיה סניף עמהם במודים דרבנן והמה בכתובים. תורת חכם מקור חיים:

מי האיש החפץ חיים יתמוך יד ימינו. ויהי רת"ב אונו. במלאת ספקו. עד יצא כנגה צדקו. ויכולה היא שתגן גם ה' יתן הטוב ובא לציון גואל ולשבי. מלאים כל טוב ורוב רובי. בתוככי ירושלם כל ישראל חברים כולם אהובים. ביום ההוא יצאו מים חיים. נאום הכו"ח בש' אשרנו כשאנו מסכימי"ן ומעריבים. מעפר דל להבל דמה בטל במיעוטו. הצעיר. דוד פינטו ס"ט:

תולדות הרב המחבר זרה"ח שנמצאו מכתב ידו:

אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי חסדי האל אשר הפליא לעשות עמדו עד היום הזה אשר זקנתי ושבתי. הנה בצאתי מרחם אמי בעה"ק ירושלם תוב"ב יום ו'שבט סתק"ך כמעט נשארתי יתום כי חלתה מרת אמי חולי גדול ומה גם אחרי פטירת הרב מהר"ר יונה נבון זלה"ה בעל נחפה בכסף אשר עלה לשמים עודנו באבו בימים ההם ביום ו"י לחדש הנז' ויגדל המספד בירושלם הכביד עליה חוליה והגיעה עד שערי מות. ופתאום רופא לכל בשר הפליא לעשות ושלח דברו וירפאה ויוציאה ממות לחיים. הייתי עד י"ג שנים תחת אבי ואמי נ"ע ובאותם השנים הצילני האל ברחמיו מכמה מיני חלאים רעים ונאמנים וזיכני ללמוד תורתו הקדושה שבכתב ושבע"פ והעיר לי אזן לשמוע בלימודים:

ויחי בשנת התקל"ג היתה שנת רעבון ובצורת בירושלם מפני המלחמות וכל אנשי העיר היו במצור ובמצוק ובפרט מר אבי זלה"ה כי היה לו קרן קיימת בעיר שאראי דמן בוסנא י"עא שהניח אביו שם ומפירותיו אשר היו שולחים לו מידי שנה בשנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו והיו ג' שנים שלא היו שולחים לו דבר והיה מוכרח למכור מטלטלי ביתו וספריו עד אשר באו מים עד נפש והוכרח לשים לדרך פעמיו לפקח על עסקיו. ואולם יד ה' נגעה בנו ולא הגיע לנמלה של עכו עד אשר הורמה העטרה מעל ראשנו ואיננו כי לקח אותו אלהים ביום כ"ו שבט התקל"ג אחרי ימים מספר שנכנסתי בר מצוה ושמחתי לתוגה נהפכה. ומרת אמי מתוך דוחקה הוליכה אותי לעה"ק טבריא לראות אם תמצא איזה מקרובי' להטיל מזונותי עליהם ונכזבה תוחלתה כי כלם נדדו הלכו מפני הרעב ומרוב צערה נפלה למשכב וחלתה את חוליה אשר מתה בה ביום ששה לחדש ניסן שנת הנז' תנצב"ה. ובכן נשארתי אני לבדי באין עוזר ותומך ואל רחום וחנון קיים בי מקרא שכתוב כי אבי ואמי יעזבוני : וה' יאספני ויתן בלב א' מחשובי עה"ק הנז' אשר היה חשוך בנים לאספני אל ביתו ומפתו אכלתי ומכוסו שתיתי ישלם ה' פעלו בעולם שכלו טוב. והנה גם שם לא הונח לי כי אחרי זמן מה נפטר הנז' לב"ע ונשארתי מוטל על פני חוצות כבראשונה וחשבתי דרכי ללכת בעצמי לעיר שאראי דמ"ב לתבוע נכסי אבי ושמתי לדרך פעמי בארחות ימים לקפוטקיא ובדרך ההיא הצילני ה' ברחמיו ממצולות ים ומרעב כי היינו ימים הרבה בלב ים והלחם אזל מכלינו ואכלנו לחם צר ומים לחץ במדה במשקל ובמשורה עד אשר הגענו אל מחוז חפצנו:

והנה שם לא נמצאת אניה בטוחה לעיר שאלוניקי י"עא ונתנני ה' לחן ולחסד ולרחמים בעיני איש יהודי עני ופרנס אותי קרוב לשנתים ימים ובאותם הימים שמשתי לה' המובהק כמהר"ר מאיר ן' מר"גי זלה"ה שהיה אב"ד ור"מ שם עד אשר הקרה ה' לפנינו אניה הולכת לעיר שאלוניקי מבלי פחד אויב והלכתי מעיר לעיר עד לכתי לעיר בוסנא והאל ברחמיו נתנני לחן ולחסד בעיני כל רואי בכל מקום אשר דרכה כף רגלי והציל אותי מכמה צרות וסכנות אספרם מחול ירבון והגיעני לשלום לעיר שאראי ומצאתי שם ממון מר אבי מפוזר ומפורד ואין שטר חוב וראיות בידי והתנפלתי לפני הרב המופלא מהר"ר דוד פארדו זלה"ה אשר היה מ"ץ בעיר ההיא והוא באהבתו וחמלתו עלי הוציא דיני לאורה ובחכמתו עלה בקב"ץ ממון אבא מארי ונתנו לי ומקצתו שלחתי לעה"ק ירושלם להשיא אחותי הבתולה והיותר נשאר בידי וישבתי ללמוד תורה בבית מדרשו של מורי הרב הנז': אחר הדברים האלה הלכתי לעיר בילוגראדו ושם מצאתי חן בעיני א' מעשירי עם ונדר לתת לי סיפוקי למען אשב על התורה ועל העבודה עד אשר תגדל בתו הבתולה וישיאנה לי בנדוניא לפי כבודו ואני הואלתי לשבת את האיש אמנם אשר הוחלת"י ואוח"ל בתוחלת ממושכה לא יכול הגביר הנז' לקיים דברו ונתפרדה החבילה בינינו והוכרחתי לחזור לעיר שאראי בשנת התקמ"ד ועד הנה עזרני ה' והאלהים אינה לידי בת ת"ח יורשת נחלה ובקצת ממון וספרים אשר הכניסה לי זיכני ה' לשבת על התורה עם חברים מקשיבים ותלמידים הגונים. ואולם יסור יסרני יה כי מידי לדתה היה מתטרף דעתה ימים ויריחים ועברו עלי מים הזדונים בכמה הוצאות עד כי אפס כסף וכלתה פרוטה מן הכיס:

אז נקרא נקראתי מבני ק"ק אישפלטרו י"עא להיות להם לרב ומ"ץ ובשגם ידעתי בינ"י ערכי עלי קבלתי עלי בהפצרת יחידי הק"ק הנז' והפצרת הרב המובהק כמהר"ר אברהם יונה ז"להה והלכתי עיר הנז' בחדש אלול התקנ"ו וישימוני עליהם להיות שור"ר ומור"ה צדק ולמשך כמה שנים סבלתי יסורין קשים ומרים בתחלואי אשתי עד יום מותה ומעט מזער אשר למדתי היה מתוך צער וטרדא רבה ער אשר באתי לכלל יישו"ב בנשאי אשה אחרת ותלי"ת הייתי בהשקט ובטחה:

ויהי היום נפשי אותה לפרוק מעלי עול צבור ולהתבודד בעסק התורה עם הבנים בני אשר חנן אלהים. את עבדו ויען באותם הימים העיר ה' את לב החכם הש' הגביר המרומם כמה"ר אליהו חיון זלה"ה מעיר שאראי לבנות לו בית המדרש ולהתנות עם ת"ח א' כתנאי יששכר וזבולן ובי בחר להשלים מאוייו וכל מחסורי עליו תכף עקרתי דירתי מעיר הנז' ושמתי לדרך פעמי לעיר שאראי עם כל בני ביתי בחדש ניסן שנת התקע"ג ולא הגעתי לחצי הדרך עד אשר שמעתי ותרגז בטני מפטירת הגביר הנז' תנצב"ה ולא ידעתי אנא אפנה וגמרתי בדעתי ללכת הלום עד עיר שאראי ושם בני הגביר הנז' קבלו עליהם לעשות כרצון אביהם ז"ל. אמנם בתוך זמן מה ירדו מנכסיהם ולא יכלו לתת לי די סיפוקי ונתנני ה' לחן ולחסד בעיני יחידי ק"ק הנז' וקבלוני עליהם למ"ץ והוכרחתי לחזור ולקבל עלי עול צבור. אמנם שם העול היה כבד עלי על ריב בני ישראל ועל נצותם בדיני ממונות ותחת אשר בקשתי לישב בשלוה לא שלותי מעול ציבור. ולא שקטתי משריפה אשר שרף ה' בעיר הנז' ובחצות הלילה יצאתי מתוך ההפיכה ולא נחתי מדבר הוות כי החל הנגף ויפרוץ לרוב ועלה מות בחלונינו. ויבא רוגז רוגזו של השר המושל בעיר טראבני"ק ונקרוא נקראתי ממנו עם עשרה טובי העיר ופחד קראנו כי אנחנו מובאים להתעולל עלינו עלילות ברשע כמנהג המושלים בערי תוגרמה. וחסד ה' היה עמנו כי נתרצה ברצי כסף והגדיל ה' לעשות עמי כי לא נתעכבתי שם לילה א' כאשר היה בדעתי כי אלמלא הייתי מתעכב היה לי סכנה רבה יען בלילה ההיא היתה הקמת העם והרגו לכומר הגדול של היונים יתברך שמו לעד העושה נפלאות גדולות לבדו. ובחזרתי לביתי נכנסתי לבדי לתוך נהר א' עם הסוס לעבור בו ופתאום שטפוני המים והגיעו עד צוארי וכפסע ביני ובין המות וקריתי פסוק שמע ישראל בחשבי כי שם תהא מיתתי וברוב רחמיו ית' ראה אותי יהודי א' מרחוק והוא היה בקי לשוט על פני המים וקפץ במרוצה לתוך המים ותפס בי והוציאני מן הנהר הלכ"ט כל"ח מעת לעת ישועת ה' ברוך פודה ומציל:

ומידי ראותי כל אשר קראני בעיר הנז' צוקה על גבי צוק"ה אמרתי אל לבי לצאת ממנה ועזבתי את ביתי ללכת באשר אתהלך והלכתי עד עיר טריאיסטי ושם הקרה ה' לפני כל יחידי וטובי קהל עדתי אישפלטרו אשר כלם ברחו מעירם מפחד המגפה אשר נשמעה בכפר הסמוך לעיר הנז' וכולם כא' בקשו פני לחזור אליהם כבראשונה בחיבה יתירה וחזרתי שם בשנת התקע"ו ובשנה האחרת באו אצלי כל בני ביתי בריאים וטובים ולא אונה אליהם רעה במגפה שהיתה בעיר שאראי תלי"ת אשר הגדיל לעשות עמדי וזיכני לישב עתה בשלוה בשגם סבוני גם סבבוני כמה מיחושים וכאבים לא עזבני ה' גם עד זקנה ושיבה ויט אלי חסד ויחנני בבנים אשר המה לי לעזר וסיוע אודה ה' מאד בפי התהלה והתפארת לחי העולמים: ) והיתה מנוחתו בעיר אישפלטרו י"עא בליל ד' לחדש סיון שנת התקצ"ז בן עז' שנה וד' חדשים תנצב"ה והניח אחריו זה ס' חיים וחסד ב' חלקים וס' דרך חיים דרושים ותוכחות מוסר ב' חלקים וס' משכיל לאיתן על רש"י והרא"ם על התורה מלבד כמה וכמה ליקוטים וכתבים וזכרו לא ימוש מפי קהל עדתו אשר בתבונות כפיו הנחם לזכר עולם יהיה צדיק י"שי עמה"ן (:

תוכן העניינים

שות חיים וחסד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה