אור ברסלב
שות זרע חיים שאלות ותשובות ר' ר' העשיל סימן ט

שות זרע חיים· רבי חיים ברודא

שאלות ותשובות ר' ר' העשיל סימן ט

שאלות ותשובות ר' ר' העשיל סימן ח

תשובת הגאון בעל תפל"מ להגאון הנ"ל:

הנני נותן את בריתי שלום לאהובי הרב המופלא עושה פלא התורני עוקר הרים וסיני ה"ה ע"ה כבוד מוהר"ר אהרן יצ"ו:

אותיות פורחת ממשכנות מנוחות דמר הגיעוני והנה באשר שהדברים פשוטים הם בעיני כאשר גם ממע"כ לא נעלם וכל רז לא אנס לי' כאשר שניכר מכותלי מכתבו ומיהו אין בה"מ בלא חידוש ואבאר:

כלי הספיקות בקיצור נמרץ כראוי לחכם כמותו. בראש מצד האשה עצמה ודאי דאינה נאמנת דמשנה שלמה היא בפ"ב דכתובות ואף שגם עכשו אומרת בפני בעלה גרשתני ואנן קיי"ל כרב המנונא דאשה שאמרה לבעלה גרשתני בפניו נאמנת משום דחזקה אין אשה מעיזה כו' מ"מ הלא הרמ"ה כתב דהאידנא נפישי חוצפא אינה נאמנת וזקיני מור"ם פסק כוותי' ואף דהב"ח כתב דלא אסר הרמ"ה אלא דלכתחילה לא תנשא משום דנפישי חוצפא אבל אם נשאת לא תצא ע"ש. מ"מ אין דבריו נראין לי דמל' הרמ"ה לא משמע כן דז"ל האידנא כו' איתרע חזקה דרב המנונא ולא עבדינן עובדא אלא לחומרא ע"כ מוכח דאף בדיעבד אינה נאמנת לקולא. ובזה ישבתי קושית הב"י ר"ס י"ז ארי"ו שכתב ואתר שהי' בפני בעלה ולא ערער כו' הא אפי' במערער נאמנת ע"ש דהרי"ו איירי בזמן הזה דאתרע חזקה דר' המנונא ואפ"ה מהני כשלא ערער דנאמנת הרי דאף כשכבר נתקדשה אסורה אי ערער בזמן הזה אף דכבר ישבתי הרי"ו בדרכים אחרים מ"מ נ"ל לדינא כמ"ש. ועוד הא פסק הרא"ש בתשובה דאם נשאת או נתקדשה כו' אינה נאמנת אח"כ אפי' בפניו וכן פסק בשו"ע. וגדולה מזה כתב ריב"ש סי' קכ"ז דאפי' אם אמרה שלא בפניו נתגרשתי שוב אינה נאמנת אח"כ אפי' אם אמרה בפניו אף דהרשב"א סי' אלף רי"ג חולק אנתקדשה בהדיא ומהראי' שהביא מפ"ב דכתובות (דף כ"ב ע"ב) דאיתא שם גירושין יכולה להכחיש ומי חציפא כולי האי ע"ש מוכת דס"ל דאפי' בנשאת אינה עשויה להחזיק שקרה דההיא סוגיא מיירי בניסת וכבר תמה הר"א ששון בתשו' סי' י"ח אב"י שלא הרגיש שהרשב"א והרא"ש חולקים וא"כ האיך יתרץ הרא"ש ההיא סוגיא וביותר קשה על הריב"ש וישבתי דנלענ"ד דלא מוכח מידי משום דלא קאמר הרא"ש אלא דאנן ב"ד לא סמכינן אחזקה דרה"מ אלא בלא נשאת אבל בנשאת לא סמכינן דדילמא מעיזה שלא תעשה זונה אבל ודאי לא שייך לומר דהאשה בעצמה תנשא לאתר שלא בפניו לכתחילה על סמך שתעיז אח"כ להכחיש בפניו לומר גרשתני דא"כ אפי' בלא נשואין נמי תעיז ואזה פריך שפיר ומי חציפא כולי האי כו'. ודו"ק כי א"א לכוון הדברים בכתב אבל לדעתי הדבר ברור ומלשון הרשב"א שם משמע דאף הוא עצמו לא סמך אסברא זו רק להחמיר לאסור על בעלה הראשון דז"ל אבל אי אומרת עכשו גרשתני אסורה מדרב המנונא ולא כתב שמותרת לשני מדרב המנונא ובר מן דין הא אמרינן בש"ס בהדיא דאיכא עד מסייע לה מעיזה והכא הא היה לה עד מסייע וכ"כ הטור בהדיא ע"ש אף דדברי הטור צ"ע דהא כתב בסי' קמ"ו בדין בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין וגם האשה אומרת בפני קבל לגירושין נאמנת וי"א דדוקא שגט ביד האשה כו' וא"א הרא"ש כתב דאפי' אם הי' ביד השליש נאמנת ע"ש והיינו מטעם דכיון דלא מסייע לה רק ע"א דהיינו השליש אינה מעיזה ונאמנת כמ"ש הרא"ש בהדיא פ' התקבל הביאו ב"י שם (וב"ח הרגיש קצת מזה) והב"י בשו"ע שם סנ"ה ז"ל ואם האשה אומרת בפני קבל השליח לגירושין נאמנת וי"א דדוקא בהגט ביד האשה הרי דכתב הרא"ש בסתם ואפשר דלכך כתב בסי' י"ז סתמא אבל היכא דאיכא דמסייע ולא כתב ע"א כמ"ש הטור אלא לכל מר כדאית לי' בסי' קמ"א מ"מ מסתימת דבריו שכתב היכא דאיכא מסייע משמע אפי' ע"א והא דפסק דאם אומר בפני קבלה נאמנת לא מטעם דאינה מעיזה דגדולה מזו מצאתי בתוס' בפ"ק דב"מ (דף י"ח ע"ב) בההיא דמצא גט אשה בשוק אין הבעל מודה כו' וז"ל אע"ג דנאמנת לומר גרשתני הכא אינה נאמנת דמעיזה פניה כיון שהגט מסייע עכ"ל הרי דהוכיחו מש"ס היכא דאיכא גט בעולם מעיזה כ"ש הכא דגם השליש מסייע. ובאמת צ"ע איך יתרץ הרא"ש סוגיא זו (וצ"ע על כל פוסקים ראשונים ואחרונים שהשמיטו דין זה דהיכא דאיכא גט מסייע) אלא מטעם אתר נאמנת אף שאין הגט בידה כמ"ש ר"ן במיגו דאי בעי היתה נוטלת הגט משליש קודם שבאה לב"ד וזה ברור:

ועוד דאיכא ג"כ קלא דלא פסיק דמסייע לה ומעיזה ודאי מצד קול אין להתיר ולא מטעמי' שכתב מר דלא אתחזק בב"ד דאף אי אתחזק בב"ד לא מהני רק להחמיר לאסרה לעלמא או לכהן אי יצא קול ככה שנתקדשה ונתגרשה אבל ודאי לא מהני להתיר א"א לעלמא והוא פשוט וכ"כ הריב"ש בהדיא סי' תק"ד. ועוד דהא הוי קטטה ביניהם והוא נשא אשה אחרת וכבר כתב הטור סי' קנ"ב והשו"ע סי' י"ז דבכה"ג מעיזה אף דהר"א ששון סי' רי"ט פי' בפשיטות דהאי קטטה איירי כדאמרינן בגמ' שאמרה נתגרשה בפני פלוני ופלוני ובאו ואמרו להד"מ ותמה על הרא"ש והטור שלא כ"כ בהדיא (ואפשר שלכך לא כתבו הטור והמחבר גבי טוענת אין לו גבורת אנשים דסי' קנ"ד ס"ז רק חילוק דתובעת כתובה ולא הזכירו החילוק דקטטה משום דבשלמא גרשתני אינה נאמנת דכבר הוחזקה שקרנית אטענה זו משא"כ אטענת גבורת אנשים לא הוחזקה אבל ז"א דהא קיי"ל דבקטטה אינה נאמנת לומר מת בעלי אף שלא הוחזקה שקרנית אזה ולחד מ"ד הטעם משום דמשקרה ולא משום דבדדמי):

עוד הקשה הר"א ששון דלמ"ד דבקטטה טעם משום דאמרה בדדמי לא משום דמשקרה אמאי אינה נאמנת הכא (ולק"מ דשאני הכא דאאותו טענה עצמה שאמרה גרשתני הוחזקה שקרנית משא"כ אטענת מת) אבל לענ"ד מסתימת הפוסקים דהכא בקטטה כ"ש א"נ דמעיזה והתם שאני דודאי משום קטטה כ"ש לא תקלקל עצמה לשקר או שלא יהא דייקא דשמא יבוא בעלה דמיתה אינה יכולה מכחישתו והא דלא הביאו הטור סי' קנ"ד דין דקטטה משום דבשלמא הכא דהחזקה דאינה מעיזה בפני בעלה אמרינן מכת הקטטה והשנאה מעיזה כו' אבל התם החזקה היא דאיכא כסופא לומר דברים כאלו ואלו לא הי' אמת לא הוה מעיזה פני' בפני ב"ד כדפרי' בהדיא ע"ש מה מהני הקטטה דהב"ד מה עשו לה שתעיז כנגדם ועוד דהיא הוחזקה שקרנית שאמרה שנתגרשה בפני ב"ד דק' לבוב ונתגלה ששקר הוא גם אביו של הרב הנ"ל הי' שמו מוהר"ר זכרי' מענדל ולא אליעזר. וע"א פשיטא שאין נאמן להתיר א"א לעלמא ומצד שאמר עד השני שבעלה אמר לו:

שנתגרשה ממנו הא אסקינן בפ' י"נ (דקל"ה) דבעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן וכ"פ הטור ר"ס קנ"ב. אלא דלכאורה יש כאן מקום עיון דהא כתבו רש"י ורשב"ם שם דהא דאינו נאמן במיגו דאי בעי מגרשה לה דהא מה"ט כשאמר זה בני נאמן דאם איתא דגירשה קלא אית ליה ע"ש וא"כ הכא דאיכא באמת קלא דלא פסק שנתגרשה יהא הבעל נאמן במיגו כמו באומר זה בני ואפשר דהיינו דפריך סתמא דתלמודא פ' התקבל (דף ס"ד) ולהמני' לבעל דארחב"א אמר ר' יוחנן בעל שאמר גרשתי נאמן אף דאסקינן בפ' י"נ דאינו נאמן ואמוראי אליבא דר' יוחנן מ"מ התם משמע דהוי קלא שגירשה ובכה"ג לכולי עלמא נאמן מיהו בלא"ה א"ש דפריך לר"ה בר: אבא יהי' דברי ר' יוחנן סתרי אהדדי אבל ז"א דלענד"נ פשוט דלכך אינו נאמן דכיון שהיא ודאי א"א אין מוציאין מחזקה מכח מיגו בעלמא דבעינן עדות גמורה להתיר א"א ומיגו לא הוי כעדים דאפי' כחזקה לא הוי דהא מיגו במקום חזקה לא אמרינן וכ"מ בחו"מ סי' ע"א דמיגו לא הוי רק כע"א לא מיבעיא לדעת הרשב"ם דכתב דהא דנאמן לומר שיש לי בנים אף דמוחזק באחים היינו בחזקה עלמא בלא עדים והטור סי' קנ"ו סתם כדבריו דאם יש עדים שיש לו אחים אינו נאמן לומר שיש לו בנים וכ"כ הרי"ו גם בשו"ע שם בשם י"א ע"ש הרי דלא מהני מיגו להוציא מחזקה היכא דאיכא עדים והכא איכא עדים שהיתה אשתו. (ובאמת צ"ע אכל הפוסקים וביחוד אהרשב"ם דלא מחלק כן ואפשר דאפי' אין עדים שהיה רק חזקה בעלמא אין נאמן הבעל לומר גירשה מטעם של הרשב"א) אלא דחזקה זו דמי כעדים דהא סוקלין ושורפין על החזקות אלא אפי' לסברא הראשונה שהביא שם בשו"ע והוא הרמב"ם דאפי' יש עדים שיש לו אחים נאמן לומר יש לי בנים היינו משום דלא מרע חזקה לגמרי רק הוא מתירה מצד אחר שיש לו בנים והיא אינה מוחזקת כלל באין לה בנים אבל להכחיש החזקה לא מהני מיגו דהא אסקינן בסי' קנ"ז דאם היה מוחזק באחים ואמר אין לי אחים אינו נאמן אף דהר"ן הביאו ב"י שם ס"ל דדוקא כשאומר לא הי' לי אחים מעולם הוא דאינו נאמן דמכחיש החזקה לגמרי אבל אין לי אחים נאמן דאפשר הי' לו אחים ומתו ומ"מ הא הוא עצמו אסיק דהרמב"ם לא ס"ל כן. וכן פסק הטור בשם הרי"ף ורא"ש וכ"פ בשו"ע שם דאפי' אין לו אחים אינו נאמן דמ"מ הוא מרע לחזקה דהא היתה בחזקת שיש לו אחים עד עכשו משא"כ ביש לי בנים דלא מרע כלל לחזקה והכא ג"כ כשאומר שגירשה מרע החזקה שהיתה בחזקת א"א עד הנה ודמי ממש לאין לי אחים ועוד דלא שייך לומר דהבעל נאמן כשאומר שגרשה אלא כשאומר כן בב"ד להתיר בלא חליצה דאמרינן מ"ל לשקר אי בעי מגרשה אבל ודאי מה שאמר בפני אחד דרך שמועה וסיפור דבריה בעלמא ודאי דאין סומכין להתיר א"א לעלמא ולא שייך בזה מיגו ודאי דיכול לחזור בו כל שלא אמר כן בב"ד וכיון דאיכא ב' עדים שחזר בו ואמר לא גרשתי אין לאשה זו תקנה עד שתביא ראיה גמורה מהב"ד דק"ק לבוב שנתגרשה בגט כשר או משני עדים כשרים שנתגרשה בפניהם בגט כשר וראו נתינת הגט לידה כי אפשר שאותו עד אחד שאמר שנתגרשה בפניו לא ראה נתינת הגט רק היה שם כשכתבו הגט או אח"כ וכמה פעמים אירע שנפסל הגט ודרך עולם כשרואין ענין כתיבת והתעסקות בגט אומרים שנתגרשה אף דודאי אלו היו ב' עדים שנת גרשה בפניהם אין לנו להחמיר בפרט בדיעבד מ"מ טוב שתביא עדות ברורה ויפה עשה כבוד תורתך שפירש אותם ועכ"פ צריכה גט משני אם לא תברר ותצא מזה ומזה. כל הנ"ל נ"ל ברור:

תם ונשלם שאלות ותשובות:

סוף הספר

תוכן העניינים

שות זרע חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה