אור ברסלב
שות זרע חיים שאלות ותשובות ר' ר' העשיל סימן ז

שות זרע חיים· רבי חיים ברודא

שאלות ותשובות ר' ר' העשיל סימן ז

שאלות ותשובות ר' ר' העשיל סימן ו

תשובת הגאון בעל תפל"מ להגאון הנ"ל:

מה שהקשה על הד"מ דאוסר ליתן ב' גיטין כאחד משום אין ברירה ממתניתין דהמגרש (דפ"ו) ב' ששלחו ב' גיטין ונתערבו נותן שניהן לזו. לא ידעתי מאי קשי' לי' דמי קתני נותן שניהם בב"א דילמא התם נמי מיירי שנותן השליח לכ"א הב' גיטין בזה אחר זה ומור"ם מודה דבזה אחר זה לא שייך ברירה ובזה א"ש ההיא דכבר בא חכם דהתם נמי אין מנית שני עירובין כאחד אלא בזה אחר זה ולא אמר מור"ם אלא שלא ליתן לה שני גיטין בבת אחת כיון דצריך לכוין בשעת נתינת הגט לידה שתתפטר בגט כריתות שנותן לידה והכא צריך לכוין שתפטר באחד מהגיטין והוא עצמו אינו יודע באיזה אי לאו דיש ברירה דאותו דגלי קמי שמיא או שיבורר אח"כ ע"פ ראיות דהוא כשר מדינא הוברר הדבר דלאותו גט נתכוין בשעת נתינה שתפטר בו אף דלא ידע לא הוי גט דהא לא ידע אז לכוין באיזה גט תתגרש והוי כאלו לא כיון כלל לגרשה בגט בשעת נתינה ודמיא קצת להא דפרק כל הגט דהמגרש מהיום אם ימות תשיב ברירה ע"ש אבל כשנותן בזא"ז הרי מכוין בשע' נתינה לאותו גט שנותן והיא מתגרשת או ע"י נתינה ראשונה או ע"י השניה וקמי שמיא גליא אלא דהוא לא ידע ודמיא לההיא דכבר בא חכם דבשעה שמניח עירוב זה מכוין לקנות שביתה במקום זה אי החכם ברוח זה ואח"כ כשמניח עירוב הב' מכוין לקנוח אי החכם כאן דלא קשה הראשון אלא דעכשיו לא ידע אף דקניית שביתה הוא בין השמשות מ"מ אז א"י לכוונתו דאותו צד שהחכם שם קונה השביתה ממילא יש גם שהות בבה"ש לקנות בזה אחר זה ומההיא דנתערבו קדשים דיקריבו לשם מי שהוא פשיטא דלא קשה מידי דהא לא בעי כוונת הבעלים רק בשעת הקרבה שהכהן יכוין לשם הבעלים והכהן מקריב בזה אחר זה לשמים וקמי שמיא גליא של מי הי' הקרבן והעיקר דקי"ל קרבנות סתמן לשמן קאי ותקנו דלא לימא לשמו רק יקריב סתם עיין ריש זבחים א"כ א"צ כוונת כהן כלל לכך כשר דיקריב לשם מי שהוא משא"כ גט בעי דוקא כוונה בשעת נתינה ומ"ש דהרא"ש בסוכה חולק על התוס' לו יהי' כדבריו ודאי אין בידינו להכריע ולהקל נגד דברי התו' מסברא וכבר כתבתי:

במקום אחר טעם נכון לדברי תו' דשני גיטין אסור ליתן בב"א מטעם דקיי"ל דכל שאינו בזה אחר זה אפי' בב"א אינו וכמו שאין גט אחר גט פוטר דכבר פטור הראשון לכך אפי' בב"א אינו וכן בכופר למאן דאמר כופרא כפרה כמו דאין כופר אחר כופר מכפר כך בב"א אינו. ולפ"ז י"ל דאף דהרא"ש מכשיר בב' אתרוגים מודה בגט מטעם הנ"ל ולקיחת אתרוג שאני דהוי קצת בזה אחר זה דאף דיצא מיד בהגבהת אתרוג ולולב מ"מ האחיזה מצוה כל היום וכאנשי ירושלים אלא דלפי טעם זה י"ל דמודים התוס' כשאומר בפירוש שלא תתגרש רק בא' מהם הכשר יותר ע"פ הדין דהא במביא תודה על פ' חלות אמרי' דכו"ע מודו דאי אמר יקדשו מ' תוך פ' דקדשי וכמ"ש הרב ז"ל אבל י"ל דכשנותן ב' גיטין להתגרש בשניהם לזה א"צ קרא דספר א' כו' דמסברא פסול כדאמרינן במקדש ב"א כאחת וע"כ קרא דספר א' א"ר ולא ב' כו' אתי לאשמעינן דאפי' מתכוין לגרש באחד מהם אסור וגזה"כ הוא כמו בפרה דא' ושחט אותה שלא ישחט אחרת עמה ואם הוציא או שחט ב' בב"א פסול:

ומ"ש ליישב הג"ה רמ"א סי' קי"ז בא"ע דכיון דחייב במזונותיה ומייחד לה דוכתא הוי כאלו נכנסה לרשותו וניסת ל"נ לי דהא לכל מילי דינה כארוסה עדיין והיא ברשות האב ליורשה ולטמאה ולהפר נדרה לדונה בסקילה ולכל מילי וא"כ אמאי יהי' כאלו נכנסה לרשותו לענין זה והאמת נראה לעינים דט"ס הוא כמ"ש דהא מקור דינו הוא מרי"ו ושם לא נזכר דין זה רק כמו שהגהתי ובשום פוסק לא כתוב כן:

ומה שתי' על מה שהקשיתי סי' קי"ט על מור"ם דרמ"א לא קאמר אלא דהיא א"י לעכב הגט בשביל הכתובה לא ידעתי מאי קאמר הא האשה מתגרשת בע"כ ודאי דאין הגט נפסל במגרשה בע"כ בשביל שלא פרע הכתובה וזה א"צ מור"ם לאשמעינן גם ל' מור"ם לא משמע כן ואי משום חר"ג אפי' פורע לה הכתובה אסור לגרשה בע"כ אע"כ דמור"ם אשמעינן במקום דליכא חר"ג אינו עושה שום איסור ומותר לגרשה לכתחילה בע"כ אף שאין לו כתובתה וא"כ ק' מש"ס הנ"ל וצריך לומר דודאי כתובה ותוס' שכתב לה הוא אף שאין לו לשלם מותר לגרש לכתחילה דלא שייך בכה"ג לוה רשע דהא לא לוה ממנה כלום משא"כ נדוניא דהכניסה לו דזה הוי חוב גמור אסור לגרש בשאין לו לפרוע דלהוי לוה רשע וא"כ ההיא דש"ס איירי בנדוניא דג"כ כתובה מקרי דודאי הוי רעה שלא יוכל לצאת כו' ומור"ם איירי מכתובה ממש ותוס' כתובה אלא דלא ה"ל לסתום ולדינא צ"ל כמ"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

שות זרע חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה