אור ברסלב
שות זרע חיים זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות מב

שות זרע חיים· רבי חיים ברודא

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות מב

זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות מא

עוד אחת אמרתי לבאר מאי דפשיטא לי' להש"ך בכ"מ דגט מעושה שלא כדין אינו גט מה"ת לאו כע"מ בה ודעת הרמב"ם אינו כן וכמ"ש בפ"ב מהל' גירושין דבישראל אפי' שלא כדין כשאמר רוצה אני אינו בטל מה"ת אלא פסול מדרבנן וע"ש בלח"מ ואף בעכו"ם מן הדין פסק שם דמה"ת אינו גט בטל וע"ש בהה"מ וכ"מ דהיינו מסוגי' דב"ב (דף מ"ח) דפשוט מרב משרשי' דאמר ד"ת גט מעושה בעכו"ם כשר כו' אלא דהא זה סותר לסוגי' דפ' המגרש דמסקינן שם דהא דרב משרשי' בדותא היא. וע"ש ג"כ בתוס' בב"ב מה שדחקו בזה טובא ליישבו:

ולענ"ד היה אפשר לומר דהסוגי' אינו סותרים זא"ז דע"כ ל"א בפ' המגרש דהא דרב משרשי' בדותא הא אלא למאי דאמרי' שם אר"נ אמר שמואל דמחלק בין בעכו"ם בין בישראל בין כדין ובין שלא כדין. א"כ לדידי' ע"כ הא דרמ"ש בדותא הוא וכמו דפריך התם דאפי' שלא כדין נמי כו'. משא"כ לרב משרשי' עצמו מצ"ל דאינו מחלק בין כדין ושלא כדין. דשם בב"ב אזלא הסוגי' אליבא דרב הונא דתלוהו וזבין זביני' זביני דאגב אונסי' גמר ומקני וה"נ אגב אונסי' גמר ומגרש. ולפ"ד שפיר מוקמינא הא דרב משרשי' ובהכי רווחא לן שמעתתא דב"ב שם ואכ"מ למה שדחקו א"ע התוס' שם עש"ה: ולפי זה מדויק ג"כ הסוגי' דפ' מ"ח דחליצה מעושה וגט מעושה זימנין פסול כו' כשלא אמר רוצה אני כו' דמחלק הכל ברוצה אני דייקא [ועיין בטור סי' קל"ד ובב"י מש"ש עליו בד"ה והא דאינו גט כו']:

אולם הרמב"ם ס"ל למפסק כתרווייהו כר"נ אמר שמואל דבישראל שלא כדין פסול ופוסל ור"ל מדרבנן אבל אינו בטול מה"ת., וגם פסק כרמ"ש דד"ת גט מעושה בעכו"ם אם הוא כדין כשר ונראה דס"ל דהא דפ' המגרש דחוי' בעלמא הוא כדרכו בכ"מ. אבל לקושטא דמלתא לפי דמסיק בב"ב בדאמר רוצה אני ועפ"י הטעם דיהיב לרוצה אני דאנן סהדי דניחא לי' לשמוע לדברי חכמים א"כ בישראל אף שלא כדין מ"מ כשאמר רוצה אני גמר ומגרש לעשות מה שדייני ישראל אומרים לו וכן כשדייני עכו"ם עושים כדין וכמש"ש להדי' ולמה אינו בטול כו' עש"ה. משא"כ בתרתי לריעותא בעכו"ם ולא עפ"י דין ל"ש כאן רוצה אני כלל דמאי מצוה לשמוע לד"ח איכא ולכן הגט בטל מה"ת כנ"ל לדעת הרמב"ם [וע"ש בלח"מ שדחק טובא] ומה שדייק שם הלח"מ בד' הרמב"ם שם שכ' בשלא כדין כגון ששגג וטעו הב"ד נראה לי משום דלהר"מ אף במאוס עלי כופין להוציא. וכיון שכל שרצונה לגרשה כופין אותו לא משכחת לה שלא כדי אלא בכה"ג שטעו להוציא מאיזה טעם וזה ברור ועמש"ל ליישב ד' הר"מ שהביא הטור סי' קס"ט:

אלא דדעת התוס' והרא"ש ושאר כה"פ אין כן אלא דשלא כדין בישראל ודעכו"ם כדין אינו גט מה"ת רק דפסול לכהונה משום ריח הגט כמשנ"ר מסוגי' דמגרש וכפרש"י שם ועיין ב"ש סי' קל"ד ס"ק י' וי"ג:

תוכן העניינים

שות זרע חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה