שות זרע חיים· רבי חיים ברודא
זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות יח
והנה מצוה זו דחליצה הואיל דבא לידי אמרתי להאריך בו קצת דבאמת לא מצאתי ידי ביאור איך הוא אופן מ"ע זו אם רק תיקון הלאו הוא דלא תהיה החוצה וכמו הגט בגירושין אבל כשאינה:
תובעת חליצה כי אינה חפצה להיות לאיש אין כאן מ"ע כמו שנר' לבאר מדברי הרמב"ם ותשו' הר"ן שהבאתי לעיל וכמ"ש הב"ש או דבכ"ע הוי מ"ע לחלוץ וכמו שכ' הב"ש בשם הזה"ק. וכבר הראתיך לדעת מדברי הגאון הח"צ ז"ל בתשו' סי' א' במש"ש ואני יצאתי לדון בדבר החדש והיא שלא כנר' מדברי האחרונים ז"ל דאלו היינו אומרים דשייך דין קטלנית ביבמה היו כופין אותו לחלוץ. ולי נראה בהיפוך דא"כ אותו לייבמה שהרי היא קטלנית ולא לחלוץ שהרי כל עיקר מה שאנו כופין על החליצה הוא הוא משום לתא דידה כו' ע"ש דשקיל וטרי מהא דכל שיהוי מצוה כו' דע"כ לאו היינו טעמא דכפיי' משום המ"ע כיון דהעשה קיל דאי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל כמש"ל וע"כ מסיק דקטלנית כיון שאינה ראוי' להנשא לאיש אין כופין אותו לחלוץ עכ"ד בזה. ולפענ"ד מאי דפשיטא לי' למר מיבעי לי טובא דנ"ל דמצ"ל כמו שנר' מהזוה"ק בסוד ה' דבכ"ע הוי מ"ע דחליצה. ויש לפרש גם דעת הרמב"ם וש"פ כן וכמשי"ת:
והנה נחזי אנן בסוגי' דס"פ ב"ש דאיבעי להו נטולה אני מן היהודים לגבי ייבום מהו דפליגי רב ושמואל אי יבם הרי הוא כבעל וכופין אותו לחלוץ לה או מבקשים כמש"ש התוס' והרא"ש ע"ש הרי אע"ג דנטולה היא מן היהודים ולא תהי' עוד לאיש אעפ"כ כופין ומבקשין לחלוץ לה. אלא דבהא יש לומר דע"כ אין הטעם משום המ"ע אלא משום תביעה דידה דכה"ג אמרינן ג"כ בבעל בסוף נדרים למ"ר בנטולה אני מן היהודים יוציא ויחן כתובה אלא דשם י"ל כיון דאסורה לו אינה רשאי להיות עמו ולישב תחתיו אבל כאן צ"ל דאינה רוצה להיות אגידא בי' אבל מ"מ מכאן תברא לדברי תשו' ח"צ הנ"ל דדן בקטלנית שאין כופין לחלוץ כיון שלא תנשא לאיש דהרי נטולה אני מן היהודים ודאי מגרע גרע מקטלנית וע"כ היא אומרת שאיננה רוצה בהפרת נדרי' דאל"כ גם ליבם נמי אלא דמ"ד מבקשים ס"ל התם משום דהוא נתן אצבע בין שיניה ע"ש בתוס' ד"ה לאחר מיתת בעלה משא"כ בקטלנית כנ"ל: