אור ברסלב

שות זכרון יהודה· רבנו יהודה בן הרא"ש

שאלה סא

שאלה ס

גרסינן בבבא מציעא פ' איזהו נשך ג) המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חנם ולא ישכור הימנו בפחות מפני שהוא ריבית וכ' רש"י ז"ל יש ללמוד מכאן שאסור ללוות על בית ולדור בו אפילו בנכייתא דתנן ולא ישכור ממנו בפחות ולא דמי למשכנתא דכרם דהתם זמנין דלא שקיל בי' מידי ואפ"ה מנכה לו נמצא קונה הפירות בנכייתא זו על הספק אבל זה נהנה תמיד ואין כאן ספק נמצא שוכר בפחות ור"ת נחלק עליו וכ' דבית נמי או נופל או נשרף אי נמי זימנין שאינו צריך לאותו בית ופי' טעם המשנה שלא ישכור ממנו בפחות הוא מפני שאין הבית ממושכן ללוה דלא קתני הלוהו על חצירו הלכך כשדר בו בחנם או שוכר בפחות מחוי כריבית אבל אם הלוהו על חצירו שאין החצר בחזקתו של לוה ואינה ברשותו להשכירה לאחרים שהמלוה יעכב על ידו כל מה שהלוה נותן לו בשכר הריוח הוא הן רב הן מעט ור"י חולק על ר"ת ומ"מ פסק כוותי' ולא מטעמיה אלא משום דמשכנתא היא כעין מכר הלכך התירו חכמים לאכול בנכייתא בין כרם בין בית אבל מתניתין דלא הוי משכנתא אם ישכור ממנו בפחות הוי ריבית והרמב"ם ז"ל הסכים לדעת רש"י ז"ל הנה כל משכנתא של בית לרש"י ז"ל ולהרמב"ם ז"ל אוסרין אפילו בנכייתא וגם לר"ת אינו מתיר בית במשכונה אלא מטעם זימנין שאינו צריך לאותו בית וזה לא שייך אלא כשמלוה על הבית לצורך דירתו ולפעמים שלא יצטרך לדור בו אז מלוה עליו ומשכירו לאחרים בשיוויו בין בזול בין ביוקר לפי השנים אבל משכנתא בנכייתא פרוטה או ב' לשנה והבית נשאר ברשות הלוה והלוה נותן לו שוכר שיתן לו שכירות בבית דבר קצוב בשנה בין ישכר הבית בין לא ישכר ולפעמים ששוכר אותם בכפלי כפלים משויו זה לא עלה על מפרש שיהא מותר כי הלוה נותן ריבית קצוצה למלוה על יד השוכר שהוא שלוחו וכ"נ לרב אלפס ז"ל שפסק שכל משכנתא אסורה אפי' בנכייתא חוץ משכנתא דסורא שכתב בה במשלם שניא האילן תיפוק ארעא דא בלא כסף ולא ידעתי מאין פשט זה ההיתר בארץ הזאת להלוות על בית השוכר אבל מה שיראה לי הוא שבימי קדם בהיות היהודים בתוקף עשרם לא הי' אחד יכול למצוא בית לקנות אפילו לדירתו אם לא בדוחק גדול וכאשר הי' מוצא להלוות על בית לצורך דירתו נראה שהי' מגיע לשמים והי' מעותיו בטוחים בו ודר בתוכו בנכייתא וזה הי' מותר לדברי ר"ת ולדברי ר"י וכאשר ירדו מנכסיהן והוזלו הבתים וראו שאם היו המלוים לוקחים הבתים ומשכירים אותם לא היו מרויחים כ"כ התחילו להקל ראשם ולבקש שוכר לשכור ממנו הבית בדבר קצוב יחשובו שאין איסור בדבר כיון שאין ו הריבית באה מיד לוה למלוה בלא מכריע ואין הדבר כן כי השוכר שליחות דלוה קעביד ולוקח מזה ונותן לזה ובזה יש שליח לדבר עבירה ושוב כאשר ראו שהשוכרים נמנעו מלפרוע השכירות ולא היו חוששים על עיקר הן ישוו רב הן מעט או אם יפלו או לא כי כל הסמך שלהם בשכירות לא היה רק על שבועת השוכר שודאי יקיים שבועתו ועיקר הסמך שלהם בקרן הוא על כל נכסי הלוה ובזה היה להם לפי דעתי עדיין קצת היתר בדבר כי לפעמים שלא הי' נגבה השכירות כמו אם ימות השוכר או יעני שלא יוכל לקיים שבועתו או אם ימצא שהבית הממושכן לא היה של הלוה או אם יבא בעל חוב מוקדם ויגבה הבית בחובו שאז יפטר השוכר מן השכירות גם כי אולי הצדדים הם דחוקים לא יצא הענין מכלל קרוב לשבר ורחוק להפסד ומעות יתומים מותר להלותן קרוב לשכר ורחוק להפסד אבל מה שנהגו עכשיו ליתן מעות יתומים והקדש משכונה בנכייתא ואינם נותנים המעות עד שיתנו משכונים מטלטלין בסכום המעות ויותר ומשביעין השוכר לפרוע השכירות בכל חודש או שני חדשים ומשביעין הלוה שיפרע המשכונים לזמן קצוב ועוד מערימין לבקש מן הלוה ליתן משכונים במתנה גמורה כדי שיוכלו למוכרם בשביל הפירות אם יצטרכו סוף דבר עיקר סמיכת המלוה בין בקרן בין בריוח אינו רק על המשכונים ומשכונות הקרקע והשוכר אינו אלא לפטומי מילי קדם ברייתא אין בזה ספק שהוא איסור גמור אפי' במעות יתומים כי יתומים דאכלו דלאו דידהו ליזלו בתר שבקייהו וכ"ש במעות הקדש שלא מצינו מפורש שמותר להלותן קרוב לשכר ורחוק להפסד אלא שאנו לומדים מעות הקדש ממעות יתומים ודיו לבא מן הדין להיות כנדון וזה אינו אבק ריבית אבל יצא מכל אבק ריבית כי הם מלוים מעות על משכונים וקוצצים ליקח ריבית מן הלוה ע"י שליח לדבר עבירה וראוי לכל יודעי דת ודין ואשר להם הכח להרים מכשול מדרך עמו לבל יכשלו עוד בדבר הרע הזה וראוי להם לגדור הפרצה הזו ולתקן שמכאן ואילך לא יגבה שום מלוה מפירותיו שום פירות בשיש לו מטלטלין בקרן בין באו בידו בתורת משכונים בין באו בתורת מתנה כי הלב יודע שאין לעקל אלא לעקלקלות וקמי שמיא גליא וכל שיש בידו למחות ואינו מוחה החוטאים בעונם ימותו ורועיהם יבוקשו וכל המזכה את הרבים ורבים השיב מעון זכות הרבים תלוי בו וצדקתו לא תסוף מזרעו:

תוכן העניינים

שות זכרון יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה