שות זכרון יהודה· רבנו יהודה בן הרא"ש
שאלה לו
עוד ילמדני מרי כי יש כאן תקנה והוטל עליה חרם וכתוב בה מי שיכה לשום אדם שיפרע סכום ידוע ויהיה נאמן המוכה בשבועתו ומי שאין לו סכום הקנס שישאר תפוס יום לזהוב עד תשלום הקנס כדי שיוסרו מי שאין לו כמי שיש לו וכתוב בה ומתחלק הקנס על זה הדרך שיקח המחרעם שליש אחד ולב"ד שליש ולהקדש שליש ועכשיו י"א כי אין לדיין לתפוס למי שאין לו הסכום אלא בעבור חלק ההקדש וי"א כי התקנה דברה בסתם וע"כ יש לתפסן גם על חלק האחרים וגם התפוס אומר שיעשה שטר על עצמו בסכום הקנס וכאשר יזדמן לו שיפרע י"א הדין עמו וי"א כי אין לדיין לעשות זה שא"כ כל מי שאין לו יעשה שטר ע"ע ומה הועילו בתקנתם עוד כתוב בתקנה כל מי שיעשה דבר שנתחייב עליו קנס בב"הכ הי"ג שיפרע הקנס כפול בין יהיה מתרעם בדבר או לא יהי' מתרעם בדבר י"א כי אין לדיין לבקש על הענין ולקבל עדויות על הענין וי"א כי הדיין מוכרח לקבל עדויות ולגבות הקנס עוד כתוב בתקנה כל מי שיחתוך בשר בקצבות זולת הקצב שיפרע ה' זהובים ובא ראובן וחתך כחל מבהמה ואומר כי אינו בשר ואין לו לפרוע כלום ויש אומרים כי יש לו לפרוע הודיעני מה יראה לך.
תשובה. כיון שהתקנה כתובה סתם יש לתפסו על כל הקנס אם לא יתרצו האחרים להוציאו ולא יחושו לחלקם דהוה לי' כאלו אמרו התקבלנו ולהקדש אינו יכול לעשות שטר ולאחרים יכול לעשות אם ירצו הם ליפרע מכמו בשטר במקום מעות והעושה דבר בב"הכ הי"ג שנתחייב כפל הקנס נ"ל שעל הדיין לתבעו מפני עלבון בי"הכ הי"ג ותועלת ההקדש ואיני יודע למה לא יהיה הכחל בכלל בשר אם לא יוכיח כן מתוך התקנה: