אור ברסלב

שות זכרון יהודה· רבנו יהודה בן הרא"ש

שאלה א

ילמדני מורי ורבי דודי הר' יהודה, ס"ט ראובן נשא לאה וילדה לו בן ובת ומת ראובן ועתה באין בן לאה ורחל ובניה לדון על עזבון ראובן ויש קרקעות ומטלטלין והוציא כן לאה כתובת אמו ושטר נדוניתה ואמר לב"ד הגבו לי אלו השטרות או תעיינו הזכות שיש לי בהן ותגבוהו לי ולמדתנו רבינו כי כתובת בנין דכרין נוהגת האידנא ואע"פ שאין בנכסים כדי הכתובה אם יראה לך יגבה הקרקע בן לאה בכתובה אמו ותתקיים נחלה דאורייתא במטלמלין כיון שכתובת בנין דכרין אינה נוהנה אלא בקרקע כי כן הסכימו הרמ"ה וה"ר יונה וזקני ז"ל ואם תסכים לזה מה יראה לך האיך יחלקו המטלטלין האלמנה והבנים או אם תאמר כיון שאין לשם כדי כתובה שאין לגבות כתובת בנין דכרין ומה יהי' דין הבת בעישור נכסי גם יש קרקעות ממושכנין מה יהי' הדין בהם גם הודיעני אם יראה שדברה בזה תקנת טוליטולה הודיעני הכל באר הטב כי תורה היא וללמוד אני צריך ואם יראה לך שיטול בן לאה הקרקעות ורחל תטול המטלטלין עד כננד הקרקעות ואם יהיה בממלטלין יחלקו כפי תקנת טוליטולה ואם לא יהיו מטלטלין כנגד הקרקעות תפסיד רחל אע"פ שלא יטול כלום בן רחל כי אני סבור כי כדומה לזה ראיתי באבן העזר א) שלא יטלו כלום בני השנייה עוד ילמדני מרי יהודית משכנה ביתה וחתנה משכן ביתו עמה בסכום ידוע שני הבתים והם קבלנין זה לזה וחפני בן יהודית שכר הבתים הנ"ל וחתן יהודית מכר ביתו הממושכן ועתה בא השאלה ב) לגבות סכום המעות מבית יהודית והוציא פנחס בן יהודית שטר מתנה מוקדם משטר המשכונה וכתוב בשטר המתנה שנתנה יהודית לפנחס בנה כל ממונה קרקעות ומטלטלין ולא שיירה לעצמה כלום ואומר פנחס כי הבית הוא שלו ולא היתה יכולה אטו למשכן הבית מאחר שנתנה לו כל ממונה והמלוה אומר כי זה השטר הוא שטר מכרחת כי איך יתכן שהיתה אמו נותנת לו כל אשר לה הקרקעות והמטלטלין ותמות ברעב כי לעולם נשארה בביתה דרה היא וחפני בנה השוכר ואיך יתכן שיהי' שוכר הבית חפני בעבור אמו אם הבית הוא של פנחס אחיו ועוד כי פנחס הלך מן הארץ מחמת חוסר כל ומחמת חובות שהיו עליו ואילו, היה אמת שהשטר היה אמיתי למה ברח מן הארץ ע"כ מוכיחין הדברים כי היא קנוני' להכריח הנכסים ולמשכנם אחרי כן כדי להפסיד המעות למלוה ופנחס אומר לא כי אלא הבית הוא שלי והנה השטר בידי מקויים הודיעני הדין עם מי עוד ילמדני מרי לאה היה לה בית ממושכן בחצר ראובן במאתים זהו' ונפטרה והניחה שטר המשכונה לדינה בתה והיתה קטנה ומנתה אפוטרופוס לשמעון ואשתקד תבע שמעון האפוטרופוס ללוי כי לקח הבית בחזקה וכי תפסו קרוב לח' שנים ובקש ממנו שיחזיר לו הבית ושיפרע לו השכירות מיום שלקחו ולוי אמר כי היה לו חוב על ראובן וכי ב"ד עשו לו שומא והכרזה והראה לפני ב"ד השומא וההכרזה ולא הראה ההורדה וגם הראה החוב ושטר חוב הוא מאוחר לשטר המשכונה של לאה ונשאר הענין כך ותבע האפוטרופוס לפנינו להשלים הדין וציוינו ללוי להראות זכיותיו והראה עוד שטר מכר מראובן מאוחר על הכל וציוינו לעשות שומא והכרזה בבית כדי לגבותו לדינה ושמוהו בש"ן זהו' הודיעני אם יראה לך שחייב לוי ליתן השכירות לדינה ומאיזה זמן ואם צריך לברר בעדים באיזה זמן לקחו וכמה קבל מהשכירות ואם לא ימצא עדים אם יצטרך לישבע כמה זמן תפסו וכמה גבה או אם ישומו נ' שמאים כפי מה שהי' שוה השכירות ואם נעשה חשבון הקרן והשכירות ויעשו בו הורדה או אם יצטרך ליתן השכירות במעות מה יהי' הדין בבית כי הקרן הוא ר' זהו' ואין בו דין חלוקה הודיעני הכל באר הטב ולפני חכם ונבון כמוך אין להאריך אלא שלומך ושלום תורתך ושלום סעייתך יאריך כחפצך וחפץ תלמידך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה זצו"ל.

תשובה. אני מסופק אם נוהגת כתובת בנין דכרין לפי תקנת טוליטולה ולא שמעתי לעולם מי שתבעה ועוד נראה לי שאפי' אם נדון אותה שאין לנו לדונה אלא כפי התלמוד עד שיניח קרקעות כשיעור שני כתובות כי אע"פ שמתקנת הגאוגים נגבית הכתובה ממטלטלי לענין כתובת בנין דכרין נעמיד הדבר על דין תורה ובשאלה הג' יראה לי שלא לקחה לאה הבית של המשכונות ברשותה שהלוותה על הבית שאם הי' הבית ברשותה לא הי' ב"ד עושין בו הורדה ללוי בשטר מאוחר למשכונה וכיון שלא החזיקה בבית של המשכונה אין לה אלא דין בעל חוב שאינה יכולה לגבות השכירות של הבית ושלום דודך יהודה בן הרב ר' אשר ז"ל:

שוב כתבתי לו שלקח הבית בחזקה והשיב לי זה לשונו:

נ"ל שיש ללוי לפרוע השכירות משעה שנכנס לבית בחזקה כיון שהיתה מוחזקת בו ואפי' השאילו לאחר בחנם כי אין חילוק בין השאילו בין השכירו כיון דמכחו דר בו ואם יש לו מעות יתן ואם לאו ישומו מותר הבית במה שחייב בשכירות כדין ש"ח בעלמא:

תוכן העניינים

שות זכרון יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה