אור ברסלב

שו"ת הרשב"א חלק ז· רבנו שלמה אבן אדרת [הרשב"א]

תשובה קנז

תשובה קנו

1,2 ולענין מה ששאלת בנשבע לפרוע לחבירו לזמן פלוני ואם לא יפרע יעמוד באוצטג"ש אם אינו עמו במדינה ומעותיו בידו לפרוע אלא שהוא אנוס שאין המלוה עמו אם הוא חייב לעמוד באוצטגי"ש. גם כן נראה בעיני פשוט שאינו חייב הגע עצמך הרי שהוא עמו במדינה ואינו רוצה לקבל היעמוד זה באוצטגי"ש. ובגמרא לא נסתפקו בנתינה בעל כרחו אלא בגט דבנתינה זו מוציאה עצמה מיד הבעל ואיננו כבתי ערי חומה שהיא מכורה ביד הלוקח וזה בא להוציאה מיד הלוקח אבל לעכב ביד לוה לא והרי הוא כגט שכתוב בו ונתן בידה ואפי' הכי נתינה בעל כרחה שמה נתינה וכן גט שחרור. ומה שאמרנו שאינו חייב להוליך מעות אחריו והוא אנוס ופטור לא אמרינן אלא כשהמעות צרורין ומונחים בידו הא לאו הכי חייב שאינו אנוס מצד המלוה בלבד עד כאן:

תוכן העניינים

שו"ת הרשב"א חלק ז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה