שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]
שב
שאלה. מי שחירף את חבירו באחד מן העבירות חייב להלקותו ולנדותו עד שיתברר מה שאמר על חבירו או לא. וכן יש בדבר הפרש בין על שאמר על דרך חובה ובין שאמר על דרך עדות כגון שנתכוון להעיד עליו וכן מי שמעיד על אשת איש או פנויה עדות גמורה בדבר והוא עד אחד ולא נמצא עד אחר מלקין אותו משום שהוציא שם רע או לא:
תשובה. מי שהעיד יחידי בדבר עביר' או על אשת איש מנגדינן ליה כמ"ש רז"ל במעשה דזיגוד וטוביה (במסכת מכות):