שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]
רפח
שאלה. על שיירא של עכ"ום שהיו אנשים מישראל ונשותיהם ומקצתן היו כהנים עם נשותיהן ויצאו עליהם ליסטים וכבשו השיירא והפרידו בין האנשים והנשים לילה אחת שלם אשת כהן מותרת היא או לא ואם אסורה ולא רצה להפריש ממנה מה יהא חייב ואם יש לפסלו הוא ובנו אי לא:
תשובה. אם העידה אחת מאותן נשים שהיו שם שהיתה אצלה כל אותו הליל' ולא נעלמה מעינה ושהיא טהורה הרי היא נאמנת עליה והיא מותרת לבעלה על פי מה שאמרו אם יש להם עדים ואפילו עבד ואפילו שפחה הרי אלו נאמנים וכו' ואם אין להם עדים הרי היא אסורה ואינה נאמנת כשתאמר טהורה אני ואם לא רצה להוציאה מלקין אותו מדרבנן משום שהוא ספק וכל זמן שהוא יושב עמה גוערין בו ויפסל מן הכהונה והולד ספק חלל ופסול. איבעיא להו רב יהודה לכתחלה קאמר או דיעבד קאמר בעינן לה על הא דאמר רב' יהודה במתניתין אמר לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים וכן בעינן לה לכתחלה קאמר דאם רצתה למכור מונעין אותה ואמר הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אבל בדיעבד מודה רבי יהודה דמכרה קיים או דיעבד קאמר דאפילו אם מכרה תהא מכרה בטל ואמר הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ומשיבין על בעיא ואומרים דרבי יהודה אפילו דיעבד נמי אמר דאמר הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים הואיל וזכה בנכסים יהא מכרה בטל אפי' בדיעבד וכל שכן לכתחלה והכי אמר תא שמע דתניא אמר רבי יהודה לפני רבן גמליאל הואיל וארוסה אשתו ונשואה אשתו מה נשואה מכרה בטל אף זו מכרה בטל שמעינן דיעבד קאמר אמר ליה רבן גמליאל לחכמי' מנא ליה שהנשואה מכרה בטל שאתם אומרים כשם שהנשואה מכרה בטל כך מכרה של ארוסה בטל אף הנשואה לא תמכור לכתחלה אבל אם מכרה ונתנה קיים לאו לדמויי דין נשואה לדין ארוסה קאמר דכשם שארוסה אין מניחין לה לכתחלה למכור אף הנשואה נמי אין מניחין לה לכתחלה למכור אלא אתא לדמויי נשואה לדין ארוסה בדיעבד ואמר הכי כשם שהארוסה מכרה קיים דיעבד כך נשואה מכרה קיים בדיעבד והא דאמר לא תמכור אתחולי הוא דקא מתחיל ואזיל למאי דבעי מימר אם מכרה ונתנה קיים דאליבא דידיה ארוסה מוכרת לכתחלה ונשואה זו שנפלו לה נכסי' לאחר שנשא' הוא ונשואה שנפלו לה נכסים עד שלא (כנסה) לדעתיה דרבי יהודה אליבא דרבי גמליאל מותרת לכתחלה כדין ארוסה שלא נשאת כמו שיתפרש לך לקמן ומאחר דאמר לו רבן גמליאל אף הנשואה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אקשינן ואמרינן ליה היאך יהא מכרה של נשואה קיים הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר לו רבן גמליאל על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים כלומר על שאנו מונעין אותה למכור לכתחלה אנו בושים אלא שאתם וכו' לבטל מה שמכרה כבר שמע מינה מיהא דרבי יהודה אדרבן גמליאל בנשואה שנפלו לה נכסים כשהיא נשואה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים קאמר ואתא רבי חנינא בן עקביא לסתור דברי רבי יהודה ולפרק פירכא אחרינא ואמר לו לא כך השיבן רבן גמליאל אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים כלומר על הנשואה שנפלו לה נכסים כשהיא נשואה אלא כך השיב להן אף ארוסה שנפלו לה כשהיא ארוסה ונשאת לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אבל נשואה שנפלו לה נכסים אליבא דידיה לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל וחדא היא דתניא אמר רבי חנינא בן עקביא לא כך השיבן רבן גמליאל לחכמים אלא כך השיבן רבן גמליאל לחכמים לא אמרתם בנשואה שכן בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה תאמרו בארוסה שאין בעלה וכו' אמר לו עד שלא נשאת מהו אמר לו אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים. והא דאמר רבי חנניא בן עקביא אף לדמות דבנשואה אם מכרה קיים ובארוסה שלא נשאת אבל הא דאמר לא תמכור לכתחלה בנשואה הוא דאמר ארוסה שלא נשאת אליבא דידיה מוכרת לכתחלה אמר לו לרבן גמליאל היאך יהא מכרה של ארוסה שנשאת קיים הואיל ונשאת ויהא מכרה בטל אמרו לו על החדשים אנו בושים שאנו אומרים לא תמכור עכשיו לכתחלה אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים לבטל מה שמכרה כבר ואקשינן על רבי חנינא דאמר אליבא דרבן גמליאל משלא נשאת ונשאת לא תמכור לכתחלה והא אנן תנינן עד עולא אמר נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר מוכרת ונותנת וקיים ופריק רב זביד ואמר תני עברה ונתנה וקיים ואתא רב פפא לאוקימה למתניתין כדאיתא ופריק פירוקא אחרינא ואמר הא דתנן מוכרת ונותנת וקיים לכתחלה רבי יהודה היא אליבא דרבן גמליאל דמאחר דאית ליה לרבי יהודה אליבא דרבן גמליאל בנשואה שנפלו לה נכסים כשהיא נשואה שלא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים דינא הוא אליבא דידיה דאם נפלו לה כשהיא ארוסה ונשאת שתהא מוכרת לכתחלה וברייתא דקתני עד שלא נשאת ונשאת שלא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים רבי חנניא בן עקביא הוא בהדיא תו אקשינן ורבי חנינא דאמר כבית שמאי פירוש מאחר דאליבא דרבי חנינא בן עקביא עד שלא נשאת ונשאת לא תמכור לכתחלה דינה הוא דאם לא נשאת מוכרת לכתחלה דינא הוא והא אליבא דבית שמאי היא והיאך שביק בית הלל ועביד כבית שמאי מאי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה: