אור ברסלב

שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]

רעז

רעו

שאלה. ראובן היתה לו חצר גדולה אצל השלטון וכיון שבקש לעשות עמו פשרא להוציא מידו טען אליו שמעון ואמר שזו חצר היתה לאביו שהוציא שטרו בדיני עכ"ום עולין בערכאות שלהם שהיתה של אביו ובקש שמעון להוציא מיד השלטון לעצמו וכיון שידע ראובן ונתברר לו שהחצר היתה מוחזקת לשמעון נתפשר עמו וכתב לו שטר על החצר במאתים דינרים בתורת משכונה שכל זמן שיוציא ראובן זה החצר מיד השלטון יתן לשמעון אלו הדינרים וכיון שהוציאה ובקש שמעון הדינרים אמר לו ראובן לא כתבתי לך אלא המאתים דינרים על חצר זו אלא משום שהיה בדעתי שהוציאה מיד השלטון בלא דמים אבל עכשו לא הוצאתיה עד שנתתי לו ממון הרבה ועוד שזו החצר בשעה שנתפסדתי עמך לא היתה בידי וזה דבר שלא בא לעולם שאין לי לתת לך כלום עד שאמכור החצר אבל משכנתי אותה לעכו"ם לא אתן לך כלום ושמעון אומר זה שאתה טוען שנתת בהוצאתה דמים הרבה אינו כלום שלא עשיתי פשרה עמך בדבר מועט אלא על דעת שלא אטרח ושלא אתן בהוצאתה מיד לשלטון כלום וזה שאת אומר שהוא דבר שלא בא לעולם אין בו ממש משום שאומרי' קרקע אינה נגזלת ולעולם ברשותך קיימת ופשרתי זו קיימת ואינה אסמכתא יורינו רבינו היאך הדין:

תשובה. עייננו בשאלה זו וראינו כל טענות של ראובן שאין בו ממש ואין בהם טענה שדוחה את הממון ויש מן הדין לפרוע לשמעון הדינרים אע"פ שלא מכר את החצר שהמשכונה הרי היא כמכר כדכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך ולא כתיב ממכר לעולם והאי ממכר ליום הוא וזה שטוען שהוצי' על החצר ממון בידוע שאין מוציאין חצר מיד השלטון אלא בממון הרבה וכיון שלא פירש לאלתר בשעת הפשרה שלא יתן לו כלום אלא אם הוציאה בלא דמים חייב ליתן לו עמון וזהו שאמר אסמכת' היא טענה זאת אין בה ממש שאין אומרי' אסמכתא לא קניא לא במכירה או במתנה אבל לא בחובות הראויו' לך הילכך טענותיו אינן אלא לדחות את הדין:

תוכן העניינים

שות הריף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה