שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]
רט
שאלה. מי שהיה עליו שט"ח ואמר אין בידי כלום שאפרע ונמצאו אבלו כלי תשמיש ופרקמטאות ופקדונות אצל ב"א וטען שהכל אינו שלו אלא לבני אדם אחרים בתורת פקדון ובתורת עסקא או שטען שהוא אצלו אלא שיש לו חובות עכ"ום וחושש שאם לא יהיה לו מה שיפרע להם יבא לו סכנה היש מן הדין להשביע אותו על טענותיו ויפטר א"ד אין שומעין לו אלא מעמידין הכל בחזקת שהוא שלו עד שיביא ראיה לדבריו שהכל אינו שלו ואם הוציא שטר שיש לעכ"ום עליו חובות וזמנם קרוב לגבות והשטרו' מקויימו' בערכאות שלהם וחושש שמא יסתכן מן העכ"ום בבית הסוהר וכמדומה לו מועיל לו כלום או לא ואם יש להשביעו שאין לו כלום מוציאין מן השבועה כלים ועדי זהב ובדולח שהביא לאשתו בשעת הנישואין אם משיירין אותם לה א"ד גובין מהם החוב ואם יש לו קרקעות לקוחות משלו שאין לאשתו בהן אלא שעבוד בלבד יש מן הדין שתעכב אשתו משום שעבודא א"ד כיון שלא נתנה כתובה לגבות מחיים אין לה לעכב.
תשובה. זה שטען שכל מה שיש בידו לאחר הוא ישבע אותו אחר שהן שלו ונותנים אותו לו ואם היה במקום אחר מעכב הדבר עד שיביא ויתברר הדבר ואם היו עליו שטרות לעכ"ום מחובו' ומקח וממכר אין חוששין להם שאין לוקחי' ממונו של ישראל ומעמידין אותו עד שיטלוהו עכ"ום משום שיכניסוהו לבית הסוהר שאין על התובע זה מן ישראל כלום שיפדנו מן הסוהר בממונו ואם היו השטרות של עכ"ום עיסקא ונתברר שאותו ממון היא בעצמו לעכ"ום מניחין אותו לעכ"ום ואם לא נראה הדבר יפה בעדות ברורה מהוא לעכ"ום אלא ביציאת קול בעלמא אין מניחין אותו לעכ"ום עד שישבע ישראל הנתבע שהוא לעכ"ום ומה שיש לו אצל אשתו מבגדים דוקא אין לב"ח לגבות מהם ע"פ מ"ש ההלכה אחד המעריך את עצמו והמקדיש את נכסיו אין לו בכסות אשתו ובניו לא בצבע שצבען לשמן ולא בסנדלים חדשים שלקחן לשמן. והטעם בדבר לפי שמשעה שנתן להם קנו א תם ויצאו מרשותו לפי' אין הקדש חל עליהן וכן אין לב"ח לגבות מהן אבל כלי זהב ובדולח לא הזכירה אותם ההלכה לפיכך אין לנו לדמותו לבגדים בלא ראיה וכל שכן שכלי זהב ובדולח אדם קונה על דעת שתתקשט אשתו בהם ואם הוצרך יתפרנס מהם משא"כ בבגדים שהן כלים ונפסדים ואין דעתו עליהן הילכך ב"ח גובה מכלי זהב ובדולח אא"כ התנו עליו בשעת הקדושין שיכניסם לה אין לב"ח לגבות מהן ע"פ מה שאמר ההלכה ולא עוד אלא אפילו הכניס לה שום דבר משלו אם רצה הבעל למכור לא ימכור ואם היו לו קרקעות לקוחות משלו ב"ח גובה מהן ואין עליה לעכב לפי שלא ניתנה כתובה לגבות מחיים שאם נתארמלה או נתגרשה ואין לה מה שתגבה כתובתה תטרוף אותן קרקעות ואם קנו מידה תחילה שמחלה שעבודה להם ואחר כך קנו מיד בעלה אין לה לטרוף מהן וכל מה שימכור הבעל מנכסי אשתו או מנכסיו המשועבדי' לאשתו צריך שיקנו מאשתו תחלה שלא תאמר נחת רוח עשיתי לבעלי: