שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]
קסא
שאלה. ראובן מת והניח שלשה בנים והאחד קטן והניח להם חצר ומטלטלין מכרו השנים החצר במאה וחמשים זהובים והוציאו עליו בפרנסתו חלקו מן החצר ומן המטלטלין וכשהגדיל הקטן טען כי החמשים זהובים שהן חלקו של חצר קנו בהן אחיו חצר והיו משכירין אותה בעשר זהובים בכל שנה וטוען כי היו משכירין חצירו האחרת שירש אותה מאמו בעשר זהובי' בכל שנה וטען כי אביו הניח מטלטלין שוה חמש מאות זהובים ולאחר כן מכרו אותה חצר שקנו בחמשים זהובים בששים זהובים והוא תובעם עכשיו באלו הששים זהובים ובחלק המטלטלין ובשכירות החצר בכל שנה ורוצה להשביעם שאביהם לא הניח להם יותר מזה והאחין טוענין כי אין לנו בממונך אבל אם מכרנו החצר פרנסנו אותך בדמיה וטוענין כי החצר שירש מאמו לא השכירו אותה כי אם בארבע זהובים ואביהם לא הניח להם יותר מן אלו המטלטלין אלא שלשה זהובים ושחלקו מן החצר עם חלקו מן המטלטלין הוציאו עליו בפרנסה:
תשובה. אם חצר זו שקנו אותה בחמשים זהובים מכלל מאה וחמשים שהן דמי החצר השבח לאמצע כמו שכתוב במשנה השביחו גדולים השבח לאמצע כמו שכתוב במשנה השביחו גדולים השבח לאמצע לפי שלא נתנו בשעת הלקיחה כי לעצמם לקחו אותה ואם חצר זו שקנו אותה בחמשים זהובים לא קנו אותה אלא לאחר שחלקו הממון ולקחו החמשים זהובים שהם חלקו של קטן וקנו בהם חצר הרי כולה שלו על פי מה שאמרו שהיו אפוטרופוס עליו כגון יתומים שסמכו אצל בעל הבית אין להם בשכירו' באותה חצר כלום כדין כל האפוטרופסין שאין להם כלום באפוטרופוסו' והמטלטלין אם יש עדים במה שטוען הקטן עושים על פיהם ואם לאו נשבעים השני אחים שבועת התורה כדין כל האפוטרופוסין ויגלגל עליהם כל מה שירצה וכן הדין יצחק ב"י אלפאס: