שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]
קו
שאלה. ראובן תבע לשמעון בקרקע ובקש לדין להזמינו לברורים שביניהם אמר שמעון איני מזדמן אלא אצל חכם לך עמי למקום הועד אמר לו ראובן איני הולך עמך אלא אצל ברורים שבינינו ויכתבו פסק דין ונשגר אותו לחכם ונעשה על פיו או כתוב טענותיך ואכתוב טענתי ומה שיאמר החכם נסמוך עליו:
תשובה. אין על הנתבע לומר אינו דן עמך במקום זה וכן אמרו שנים שנתעצמו בדין אחד אומר נדון כאן ואחד אומר נלך למקום המועד כופין אותו ודן בעירו ואוקימנא בשאמר מלוה נדון כאן ולוה אומר כלך לבית הוועד ילך למקום הוועד מאי טעמא עבד לוה לאיש מלוה ושאלה ה"א זו שנתבע אומר כלך לבית הוועד הילכך אין שומעים לו אלא לדון בעירו ואם רוצה נותנים לו פסק דין ושואל מאצל חכם ועושין על פי תשובתו. וזה שאמר ראובן על עדות אבי כלתו שכשר הוא לו כן הוא כמו שאמר לפי שאמר ההלכה אבי חתן ואבי כלה מעידין זה לזה לא דמו אלא בעוכלא לדנא אלא שאינו כשר שידין לו אלא אם היה דיין קבוע ויש לבעל דין לומר אע"פ שכשר אתה מן התורה אני איני רוצה לדון אצלך שלא מנתה התורה אותך עלי דיין ומי שברר תלמודו לעצמו ברור לו לדון לו יש לו לבטל אותו ברור ושלא לכוין אצלו כל זמן שלא יגמור אותו דין אבל אם גמר אותו דין אין לו לחזור בו ולברר אחר אלא כל עה שעשה עשוי עליו: