שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]
עג
שאלה. ראובן נשא לאה ושהה עמה שנה והיה שמעון דר באותו חצר והלך רחוק למדינת הים לסחורה ונשאר שמעון בחצר אחד עם אשת אחיו וכשבא ראובן מצא את אשתו יולדת ובקש לדבר עם שמעון אחיו ואמר לו עלה למטה ולון עמי ומאן שמעון לילה שתי לילות ולאה שוכבת עמהם בבת אחת ופעם אחת הקדים ראובן לקום לתפלה ומצא לאה אשתו שוכבת עם שמעון אחיו בטלית אחד וגער בה ואמרה באונס השינה נתגלה הטלית ונתכסתי בטליתו כמדומה אני שהוא טליתך ואחר כך ראה אותה מדברת עמו בלחש וחשד אותה כי ראה אותה אוהבת אותו ובקש לנסותה ולא ישן לילה אחת עד שראה אותה נכנסת עם שמעון בטלית אחת וכשבקש להכותה מנעו שמעון וזעק ראובן לכל שכניו בלילה וספר להם כל המאורע והעידו עליה עדים שהיא פעם בחוץ ומדברת עם מי שאינו הגון ואחר כך התנו עמה אנשי העיר שלא תדבר לעולם עם שמעון ולאחר התנאי ראוה מדברת עמו מה הדין בין ראובן זה לאשתו:
תשובה. כך ראינו שמעשה זו מגונה ביותר אלא שאמרו רבותינו ז"ל אין דבר שבערוה פחות משנים ולפיכך אין רשאי לגרשה עד שיתן לה כתובתה אילו היו לו עדים שמצאה עמו תחת טלית אחד יוצאה שלא בכתובה כמו שאמרו רבותינו ז"ל אלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ומדברת עם כל אדם ופירשו במדברת שמשחקת עם הבחורים ואם הוא מן הדין שתצא באלו העניינים כל שכן שתצא על מעשה זה שעשתה אלא שאין בעלה נאמן בעדותו הילכך אם רצה לגרשה תשבע שבועת התורה שלא עשתה מכל מה שחשדה כלום ואחר כך תטול כתובת' לפי שהוא דומה למי שיש בידו שטר חוב והלוה אומר איני חייב כלום שהוא נשבע ונוטל: