שות הריף· רבנו יצחק אלפסי [הרי"ף]
כח
שאלה. ראובן נשא אשה וכנסה ואחר כך הניחה עגונה בטא אשה אחר במדי' אחר' והרשתי' זאת את אחיה להביא לה גט מראובן בעלה ולקח האח הגט מראובן והביא אותו ליד אחותו ונתנו לה בפני עדי מסירה ולאחר זמן בא ראובן ובקש לחזור על אשתו זו הראשונה אמר שגט זה מזוייף הוא ואני לא צויתי לכתבו מעולם והגט יוצא מתחת ידי האש אלא שלא נתקיים בחותמיו והיא אומר שגט זה קבלתיו מיד ב' עדים ואמרו העדים שקבלנוהו מיד אחיה שהיה שליח לקבלה ומסרנו אותו לה ואחיה אומר הבעל מסרו לי על דעת שאני שליח קבלה כמו שהייתי והיה שם אחד מן התלמידים והורה שהגט בטל מכמה פנים. האחד שהרי אמר המשנה האשה שאמר התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים ועוד שהרי הגט לא נתקיים בחותמיו וכיון שאין מתברר לה ולא לעדים ממי קבלו השליח אם מיד בעלה או מיד שלוחו של בעלה אע"פ שיצא מתחת ידה בטל הוא וכ"ש שהשליח מודה שלא נעקר משליחות האשה ולא נתן לה הבעל גט אלא על דעת שהוא שליח האשה והבעל בכל זה טוען ואומר שבגט זה מזוייף הוא וכפה תלמיד זה את הבעל לכתוב גט אחר וחלק עליו תלמיד אחר ואמר אין אתה צריך לבל כך שכל גט שנמסר לאשה בעדי מסירה והוא יוצא מתחת ידה הרי הוא כשר לא שנא נתקיים בחותמיו ולא שנא הג"ע לידה מיד שלוחה ולא שנא הגיע לידה מיד שליח בעלה והביא ראיה ממה שכתב המשנה הביא גט ממדינ' הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואתמר לאלתר בפני כמה נתנו לה השליח בפני שנים ואמר אזו המשנה סתם נאמרה לא שנא שליח להולכה ולא שנא שליח לקבלה כיון שנמס' בפני עדי מסירה אין צריך שיתקיים בחותמיו וזה שאמר המשנה האשה התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים אין סומכין עליה מפני שהיא חולקת על המשנה דהמביא גט שאמר שסומכין על זה השליח שאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואין צריך עם כך לשני עדים שיאמרו קבל וקרע וזה שאמר הבעל מזוייף הוא כיון שיצא הגט מתחת יד האשה אין חוששין לו. ועוד אם תאמר שגט זה בטל אתה מוציא לעז על גטין הראשונים ותלמיד זה שהורה בתחלה שהגט זה פסול השיב על כל דבריו של מכשיר ואמר שזה שאמרת שכיון שיצא הגט מתחת ידה אין אתה צריך לכלום צריך וצריך שאע"פ שיוצא מתחת ידה אם לא יתקיים בחותמיו הרי זה פסול וזה שאמרת שכבר נמסר אליה בעדי מסירה כהוגן איזו זו המסירה כהוגן שאין עדי מסירה מעלין אלא אם נתנו בפניהם לאשה או אם נתנו ליד שלוחה או מיד בעלה ליד שלוחה בפני עדי מסיר' או מיד שליח בעלה אבל עוד שלוחה לא אם אין שם עדים שיאמרו בפנינו קבל לא שנא כשהגט יוצא מתחת יד השליח לא הגיע ליד האשה בעדי מס רה ויוצא אע"פ שיתקיים בחותמיו הרי זה אינו גט וכיון ששליח מודה שלא נפקד משליחות האשה והעדים מעידים שמסרוהו לאשה מיד שלוחה איתרע שטרא דגיטא שאילו יצא מתחת ידה סתם היה קרוב לכשרות והיינו מעמידין הגט בחזקת שהגיע אליה מיד שליח בעלה אבל מכיון שהשליח מודה שלא נעקר משליחותה והעדים מעידי בכין והאשה לא נתברר והאיש אומר מזויף הוא הרי זה בטל מכמה פנים ואין לו תקנה עד שיביא השליח עדי מסירה שקיבל בפניהם כמה שאמר המשנה האשה שאמרה התקבל לי גיטי וכו'. ומה שאמרת לא שכא הגיע גט לידה מיד שליח בעלה ולא שנא הגיע גט לידה מיד שלוחה דבר זה אינו נכון דמאי טעמא הוי גט כשמוסר בעדי מסירה משום שיד השליח כיד הבעל ושלוחו של אדם כמותו אבל שלוחו של אשה שידו כידה אם אין שם עדים שיאמרו בפנינו קבל מה תועל' יש בעדי מסירה אע"פ שהגט יוצא מתחת ידה כיון שלא נתברר להם שהגי' לידה לידה מיד בעלה או מיד שלוחו ומה שהבי' ראיה מן המשנ' שאמר המביא גט ממדינ' הים וכו'. ובפני כמה נתנו לה בפני שנים ואמר שזו הממנה סתם נאמר ל"ש שליח לקבלה ולא שנא מליח להולכה ראיה זו אינה נכונה שבודאי ששליח זה שלוח הבעל להולכה שאילו היה סתם אפילו שליח לקבלה לא סגיא בפני נכתב ובפני נחתם מפני שאמר האשה שאמר התקבל לי גיטי צריכה שתי כיתי עדים וכו' ואילו היתה משנה זו אפילו שליח לקבלה לא ששלוחה של אשה כמותה וכיון שמוסר לה בפני עדי קבלה והעידו שבפניהם קבל כאינו הגיע גט לידה והויא לה מגורשת ואילו היתה המשנה זו שהיא האשה שאמר התקבל לי גיטי וכו דחויה מפני המביא גט ממדינת הים כמו שאמרת שהיא חולקת עליה הוה רמינן מתני' אהדדו ודחינן לחדא מנייהו. אי נמי הוה מתרצינן להו שכן דרך התלמוד לעשות כן וכיון שלא כן אין לנו ראיה להעמיד המביא גט אפי' בקבלה ולדחות המשנה האחרת וזה שאתה אומר שאתה מוציא לעז על גיטין הראשונים אין אומרים כן אלא במי שמחמיר בגט אמר לו אם אתה מחמיר בגט מה שאינו צריך אתה מוציא לעז. יורנו רבינו עם מי הדין ויכריע אם הגט בטל או לא:
תשובה. עמדנו על שאלה זו וראינו עד"י מי שאמר שהגט בטל והוצר' גט אחר שהן דברי' נכוחים אע"פ שמקצת ראיות שהביא על ביטולו אינן נכוחות אלא שהגט בטל מכל מקום. אבל זה שהורה שהגט כשר דברי הבל הן ואין כד' להשיב עליהן. וזה שאמר הגט בטל משום שהבעל אומר לא כתבתיו ולא נתתיו לה אלא מזוייף הוא טענה יפה היא ומבטלת הגט משום שלא נתקיים בחותמיו שאין השליח נאמן אלא כשהבעל מודה שכתבו אבל לא נתנו לו לשליח אלא בתורת פקדון אבל אם כפר בגט לגמרי ואבר לא כתבתיו אין אותו הגט מתקיים אלא בעדי חתימה או בעדי מסירה משום שהקבלן ידו כיד האשה שהרשתיו וכשם שהיא אם טען הבעל עליה שהגט מזוייף צריכה או עדי חתימה או עדי מסירה כך הקבלן וכשם שאם הודה הבעל שכתב הגט אבל אם טען שלא נתנו לאשה שאינו נאמן אלא היא נאמנת כך שלוחה כשהגט יוצא מתחת ידו וטען הבעל שלא נתנו אינו נאמן וראיה לדבר שהאשה נאמנת בכך יותר מן האיש זה שאמר ומודה רב הונא אי אמרה קמאי דידי יהביה ניהלי מהימנא מגו דאי בעיא אמרה לדידי יהביה ניהליה והראיה שאם כפר הבעל בכתיבת הגט מעיקרו אע"פ שהגט יוצא מיד האשה שצריך או עדי חתימה או עדי מסירה הוא מה שאמר שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם דזימנין דמייתי עדי מסירה אי נמי זימנין דאזלי למדינת הים והצריכו עדי חתימה שיהיו במקום עדי מסירה וכיון שנתבררו אלו ראיות באשה ידוע הוא ששלוחה כמותה מפני שהוא זוכה להם ושלוחו של אדם כמותו ומה שכתב המשנה האשה שאמרה התקבל לי גיטי וכו' אמרה מכל מקום צריכין אנו להם אבל ב' שאמרו בפנינו קבל וקרע אין צריכין להם אלא משום שאמר וקרע אבל אילו היה הגט יוצא ביד הקבלן לא היינו צריכין לאותן עדים שכשם שאין האשה צריכה לעדי מסירה כשהגט יוצא מתחת ידה אם הודה הבעל שכתבו כך אין שלוחה צריך עדים וכבר בררנו למעלה דבר זה בראיות ואמר נמי בשליח בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין מי נאמן רב חסדא אמר בעל נאמן והלכה כרב חסדא ואע"ג דרב הונא רבו דרב חסדא הוה ליה בכאן הלכה כרב חסדא וזו האשה שהגט יוצא מתחת ידה והעדים שהגיעו אות' לידה העידו שאותו ששלחה לקבלה נתנו להם שימסרו אותו אליה אילו אותו גט היה מתקיים בחותמיו לא היינו חוששין לדברי הבעל שאמר שהוא מזוייף אלא השליח היה נאמן שיציאת הגט יוצא מתחת יד שלוחה אלא שהבעל כוזב בכתיבת הגט לגמרי ולא היה מקויים בחותמיו הרי זה גט בטל וזה שהורה הבן כדין הורה אלא שהראיות שהביא אינן נכוחות והלכתא כוותיהו ולא מטעמיה: