אור ברסלב

שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ

סי' קכד

סי' קכג

וע"ד שאלתו בכבד שנמלח בכלי מנוקב ושהא והודח ואח"כ נמלח בכשא"מ הנה בכבד שנמלחה בכשא"מ מבואר באור זרוע הגדול סי' תע"ה דאסורה וכ"פ במנ"י כלל כ"ד סק"ב.

אמנם נראה דנהי דמחמירין שלא להתיר הכבד במליח כרותח משום שפולטת ואינה בולעת כדקיי"ל לאסור בבישול מ"מ אין עלי' רק דין חתיכה שנפלה לציר בסוסי' ע' שאינו אסור רק מה שבתוך הציר וחוץ לציר כדי קליפה משום דדם אינו מפעפע למעלה דנהי דבנמלח בשר בכשא"מ קיי"ל כרמ"א בסי' ס"ט סי"ח לאסור כל החתיכה אפי' מה שחוץ לציר הלא כ' בש"ך שם ס"ק ע"ד הטעם דשאני בנמלח בכשא"מ כיון שהמקום דחוק גורם שהדם שבתוכו נפרש ממקום למקום ושוב אינו יוצא לא ע"י מליחה ולא ע"י צליי' וא"כ הרי הרי כ' הפלתי והפמ"ג והחו"ד בסי' ע"ג דבכבד דכולה דם אינו אסור פירש ממקום למקום ע"ש א"כ אין לאסור בכבד שנמלחה בכשא"מ רק מה שבתוך הציר ואפי' שהא כשיעור שיתנו על האור ויתחיל להרתיח דאז אסור גם מה שחוץ לציר מכח כבוש לדיעה הראשנה שברמ"א סי' ק"ה ס"א דבכבוש ל"ש דם אין מפעפע למעלה כיון דכבוש כמבושל ובישול מפעפע למעלה בכ"ז הרי לענין מה שחוץ לציר הא איכא ס"ס ספק דלמא כבד פולטת ואינה בולעת דהרי הפר"ח וכו"פ באמת מתירין כבד שנכבשה משום שפולטת ואינה בולעת ואת"ל דכבוש אוסר גם בכבד דילמא כהדיעה השני' שבסי' ק"ה הנ"ל דבכבוש שרי מה שחוץ לציר בפרט דהרי לכמה דיעות דם כבד אפי' פירש חי אינו אלא דרבנן ומכח זה נראה ג"כ להתיר בנידן שאלתינו בכבד שנמלחה ושהתה שיעור מליחה והודחה ונמלחה בכשא"מ משום דאיכא ג"כ ס"ס ספק דילמא כר"ת דכבד שנמלחה דינה כשאר בשר ואת"ל דגם לאחר מליחתה אין דינה כשאר בשר דילמא כמ"ד דפולטת ואינה בולעתו.

והא דהודח נסתמין נקבי הפליטה גם בשאר בשר רבים מקילין עי' מש"ז סי' ע' ס"ק ט"ז ובסי' ע"ג בשפ"ד ס"ק ט"ו. ובכבד שהיא מרובה בדמים איפשר דכ"ע יודו דאין הדחה סותמת נקבי פליטתה וע"כ יש לצדד בזה להתיר לפענ"ד: ובענין מ"ש בפמ"ג יו"ד סי' ק"א בשפ"ד סק"ח בהא דמבואר שם דתרנגולת בנוצתה ל"ה חהר"ל ואפי' הוסרו הנוצות אח"כ ל"א חוזר וניעור וכ' הפמ"ג דאפי' נתערבו קודם הסרת הנוצות אם לא נודע התערובת עד אחר שהוסרו הנוצות לא בטיל ונסתפק מעלתו באם יש ס' כנגד האיסור בכה"ג אי שייך דין זה כדוגמא שמחלק בנובי"ת חיו"ד סי' נ"ד.

בין ביטול ברוב לביטול בששים לענין בא לעולם ע"י תערובת. הנה מלבד שנמצא חולקים על סברת הנוב"י הלזו עפמ"ג וישיע"ק יו"ד סי' י"ד ובספר יהושע בפו"כ סי' ק"ט.

גם הנוב"י ל"ק סברתי' אלא דוקא בתערובת לח דבאיכא ס' הו"ל כאלו אין כאן איסור ונאבד מן העולם אבל ל"ש זה בתערובת יבש שאינו נבלל והרי כל הטעם דתליא בנודע הוא משום דהידיעה גומרת הביטול ע' שפ"ד סי' ק"ט ס"ק י"ג ובסי' ק"י ס"ק י"ג וא"כ מה לי ביטול ברוב או ביטול בס' וע"כ ברור הדבר לפענ"ד דגם ס' ל"מ.

בזה דברי ידידו דור"ש באהבה:

תוכן העניינים

שו"ת הר"י בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה