אור ברסלב

שות הרדד אורח חיים א· רבי דוד דוב מייזליש

סימן כד

סימן כג

שאלה. נשאלתי בפה באחד שמכר ביתו עם החמץ שבתוכו בשט"מ כדת וכתב קנין כסף ואג"ק כנהוג, וכתב וקבלתי ממנו ערבון ח"ז והמותר זקפתי עליו במלוה, ואח"כ נסתפק אם לקח הערבון מהערל הקונה כי השט"מ הי' כתוב מקודם, והערל אומר שנתן הערבון, מה יעשה כי נזכר תוה"פ:

תשובה. הנה ודאי דעכו"ם א"נ כלל, חדא דבפסח, הוי איסורא דאו' לענין ב"י וב"י, וא"נ ש במסל"ת. ועוד, דאם נאמר שהערבון היא טובת המקח הוי כמו להשביח מקחו,, וגם כיון שהערל דרכו אחה"פ לתבוע ערבונו, א"כ ודאי דא"נ, כיון שמסופק אצלו אם קבל הערבון כלל, ולכאו' החמץ נמכר לעכו"ם אף בלי ערבון, כיון שמ"מ נקנה לו באג"ק, ומקומו קנוי לעכו"ם דקונה מתורת חצר, וכבר כ' האחרונים להתיר בדיעבד דסמכינן אמשיכה לבד דקונה בעכו"ם, וגם אג"ק אף שהוא קנין דרבנן מ"מ מועיל:

אמנם יש לשאול כיון דבש"ע חו"מ (סי' קצ"ד) מבואר דעכו"ם א"ק קרקע בשטר אלא עם נתינת הכסף, א"כ כיון שלא נתן הערבון ל"ק כלל הקרקע בשמ"כ לחוד, וכיון דהקרקע אינו קנוי לו תו ליכא אג"ק, ולא קנין חצר או משיכה, ולכאו' י"ל דמועיל מטעם אודיתא, וע' בקצוה"ח [סי' קצ"ד סק"ג] שכ' דכל החמץ ראוי למכור באודיתא א"כ כיון שהודה בשטר שקבל הערבון והי' קנין כסף, א"כ אף שבאמת לא קבל הוי כהקנה לו בכל קנינים, אבל מוח"ז ז"ל בס' מקור חיים (סי' תמ"ח) דחה זה, וראייתו מטו"ז יו"ד (סי' קס"ח) דלא מהני הודאה בשקר לאפקועי איסורא דקמי שמיא גליא, ובאמת אם נסתייע מהטו"ז יש סתירה לדבריו מנקה"כ שסתר דברי הט"ז שם, אבל נסתייע מדברי הרשב"א בקדושין (דכ"ו ב') מעשה במרוני אחד כו' שהי' לו מטלטלין הרבה וביקש ליתן במתנה, וא"ל אין לו תקנה עד שיקנם אג"ק, וז"ל וה"ה להודאה, אלא שאלו נכסים ידועים לו, ובא לשאול באיזה קנין יכול להקנותם והודאה לאו מדרך קנין עכ"ל, לכן השמיטו קנין אודיתא מדרכי הקניינים, ולפ"ד הי' נראה דאף בכל מטלטלין אם נתן לו שטר הודאה שהם שלו מ"מ אסור לו להזוכה להחזיק במטלטלין, כיון שהוא יודע ששקר הוא במה קנה, והוי גזל גמור, אם אח"כ חוזר בו הנותן, או שמת, והא דאיסר גיורא [ב"ב דקמ"ט א'] שא"ה דשם כיון דאצל רבא הי' בתורת פקדון, ורק אחר מיתתו, לא הי' בנו יכול להוציא מרבא, משום נכסי הגר שמת כל הקודם זכה, א"כ הועיל בהודאתו אשר יוציא הממון בחיי הגר, ואף דידע רב מרי בעצמו שההודאה בשקר, מ"מ לא גזל לרבא, דכ"ז שאיסר גיורא הי' חי לא זכה עדיין רבא בהפקדון, וא"כ אז כשהוציא ע"י הודאתו, דהב"ד מאמינים להודאות איסר לא גזל כלום מרבא, א"כ ממילא אחר מיתת איסר, כדין זכה כזוכה מן ההפקר, משא"כ בשאר ש"מ שהודה לאחד שהוא שלו, אף שמת אסור להחזיק בו אם ידע ששקר הוא כיון דמחוסר קנין היכי דמתנת ש"מ בעי קנין וכן בבריא לא מהני הודאתו, כיון דיודע בעצמו ששקר הוא ולא לענין הפקעת איסור לחוד, רק לענין ממון נמי אינו מועיל למי שירצה לצאת יד"ש, רק דהועיל הודאה שאין הב"ד יכול להוציא ממנו, אף שיבואו עדים ויאמרו הפכו כיון דהודאת בע"ד עדיף:

(ע"כ מצאתי)

תוכן העניינים

שות הרדד אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה