שות הרדד אורח חיים א· רבי דוד דוב מייזליש
סימן א
להרה"ג מוה"ר מנחם נחום נ"י גינצבורג אבד"ק סאכטשוב:
ע"ד מה שהקשה בקידושין (דל"ד א') דילפינן דמ"ע שהז"ג נשים פטורות מתפילין. למ"ד ק"ש דאורייתא אמאי לא נילף מק"ש דהוי מ"ע שהז"ג מבשכבך ובקומך ונשים פטורות. וא"ל דעשיי' מקריאה לא ילפינן דהא פרכינן בגמ' דנילף מזוזה מת"ת דיהי' נשים פטורות ממזוזה אלמא דעשיי' מקריאה ילפינן להקל. וא"כ למה לא אמרינן מק"ש. ולא יקשה קו' הגמ' דנילף ממזוזה. לא ידעתי קושייתו אדרבה מק"ש אלו הו"א דמקשינן תפילין למזוזה ודאי הוי מקשינן ק"ש לתפילין לחומרא מדנקיש לתורה לקולא. דלחומרא מקשינן וכיון דהו"א דבתפילין נשים חייבות ה"נ הוה אמינא בק"ש. דבפ' ראשונה הוקש ק"ש לתפילין ובפ' שני' הוקש למזוזה. לכן הוצרכו בגמ' לומר דילפינן מתפילין. ותפילין ממזוזה לא ילפינן דלא הוקש בפ' שני' כדמשנינן בגמ' וממילא כיון דמתפילין פטורות ה"ה, לק"ש דפטורות דנהי דבפ' שני' הוקש ק"ש למזוזה בפ' ראשונה הוקש לתפילין. אבל אי לאו דפשוט בתפילין הו"א דחייבות בק"ש דבשתי הפרשיות הוקש לדבר החייב ונוהג בנשים. בראשונה לתפילין ובשני' למזוזה א"כ כל הפטור של נשים בק"ש לא ידעינן רק אי ידעינן דפטורות מתפילין לכן נקטו הילפותא מתפילין:
אמנם דא ודאי קשיא דלמ"ד תפילין מ"ע שלא הז"ג ונשים חייבות. ונהי דמ"ע שהז"ג ילפינן דפטורות מב' או ג' כתובים כדאיתא שם (דף ל"ה) מיהת ק' נימא דגם בק"ש נשים חייבות מדהוקש בפ' ראשונה לתפילין ובשני' למזוזה ונהי דבכל מ"ע שהז"ג נשים פטורות כאן דאיכא היקשא נילף לחומרא דחייבות דאף דיש להקיש לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן. והרי לא מצינו לשום תנא דפליג בהא. ותו מה פרכינן בברכות (ד"כ ב') אהא דפטורה מק"ש פשיטא מ"ע שהז"ג היא. הא י"ל לאפוקי מדר"מ אתי. וע' תוס' עירובין (דצ"ו ב' ד"ה לא ס"ד) שעמדו על הא דפריך שם אתפילין פשיטא דלמא לאפוקי מדר"מ ור"י אתי. ותי' דקאי למ"ד דמ"ע שהז"ג הוא. וה"נ י"ל דפריך על ק"ש פשיטא למ"ד דתפילין הוי מ"ע שהז"ג כדתנן בסיפא דמתניתין. אמנם לפ"ז לר"מ ור"י דנשים חייבות בתפילין גם בק"ש יתחייבו:
אבל נ"ל ליישב דודאי ק"ש היינו תורה. כיון דבקרא אדם ק"ש שחרית וערבית יצא לר"ש משום והגית בו יומם ולילה (יהושע א) וע' רשב"א שבת אהא דמפסיקין לק"ש שהקשה ק"ש היינו תורה א"כ י"ל דתורה גזרה שלא ימיש מפיו כל היום וכל הלילה וילמוד בתורה מה שלבו חפץ. רק באותן הזמנים שחרית וערבית בזמן שכיבה וקימה יהגה בתורת ק"ש, והוי ק"ש כחלק ממצות התורה. לכן נשים פטורות מק"ש. כיון דאינן מצווין בת"ת מנלן לחייבן בק"ש. כיון דק"ש היא כענף היוצא מהגוף. ואם היא פטורה מעיקר החיוב של ת"ת שהוא הגוף איך אפשר לחייבה בענף היוצא ממנה. ק"ש. הא י"ל התורה לא חייבה האדם בק"ש רק כיון שמחויב בתורה. ביררה לו שבבוקר ובערב יקבע בפרשת ק"ש תורתו. וכל שפטור מת"ת פטור מק"ש. וא"כ ממילא ל"ק מה שהקשה כ"ת דודאי בק"ש אין הנשים פטורות מטעם מ"ע שהז"ג רק משום דפטורות מת"ת לא נתנה תורה עליהן חיוב ק"ש כלל. וא"כ שפיר גם לר"מ ור"י לא מקשינן ק"ש לתפילין. דק"ש בכלל תורה. וכל שבתורה פטורה ה"נ בק"ש. והא דפרכינן בברכות שם אק"ש פשיטא מ"ע שהז"ג היא. ולא פריך היינו תורה. דלפי האמת פטורות מק"ש משום דמ"ע שהז"ג היא כדתנן בסיפא דפטורות מתפילין. אלמא דמ"ע שהז"ג פטורות. ואפי' אי ק"ש לאו בכלל תורה נמי פטורות מטעם מ"ע שהז"ג. אמנם לר"מ ור"י הא דפטורות מק"ש לאו משום מ"ע שהז"ג רק משום דהיא בכלל תורה והיא חלק מכלל ונקבע לה זמן בבוקר ובערב וממילא ל"ק קו' כ"ת דלא נוכל למילף דמ"ע שהז"ג נשים פטורו' מק"ש דהא כיון דהיא פרט מחלקי התורה ומת"ת פטורות אף שאין הז"ג, וחדוש חדשה תורה וה"ה בק"ש ואין לתלות ענין פטורי נשים מק"ש מטעם מ"ע שהז"ג דוקא אבל תפילין דמצותה בעשיי' ואין לה ענין להיות בכלל תלמוד תורה. והקישה הכתוב לפוטרה גמרינן מינה לכל מ"ע שהז"ג. משא"כ אמ"ע שאהז"ג שפיר פרכינן נילף מת"ת לפטור נשים דת"ת גם היא מ"ע שאהז"ג ופטורות משא"כ לילף מ"ע שהז"ג לפטור מק"ש א"א כיון דבאהז"ג חייבות וחדוש חדשה תורה בת"ת דפטורות וק"ש בכלל החדוש ואין למידין ממנה:
ידידו דו"ש.