שות הרדד אבן העזר א· רבי דוד דוב מייזליש
סימן ח
בתשובה עה"ג סי' ל"ו באחד שנשבה אשתו בין הקדרים והמירה דתה והתיר הגאון בעל הט"ז לישא אשה אחרת בלי זכוי גט. והנה תמהו עליו גאוני ישראל. והמחבר ההוא רצה להצדיקו אשר נהי בהמירה לא חיישינן שזינתה מ"מ עוברת ע"ד היא אף מאונס כמ"ש בתשו' הרא"ש דיהרג ואל יעבור וא"כ בעוברת ע"ד מותר לישא אחרת ומה שהתיר בלא זכוי הגט משום שדבר תלוי במנהג וע"כ במעהרין אין מנהג ברור והצ"צ דחה אותו שכל המדינה ההיא מנהג אויסטרייך ומבואר בתה"ד סי' רנ"ו שמנהג אויסטרייך להתיר ע"י זכוי גט עכ"ד. ונ"ל להצדיק את הצדיק מעיקרא הגאון בעל הט"ז והוא דבמהרא"י לא נתבאר דבעינן זכוי גט רק בהמירה ברצון דאז אמרינן דודאי זנתה ג"כ וא"כ שפיר אנו יכולין לתקן ע"י זכוי גט דזכות הוא לה דמוטב שתדון בפנוי' ואל תדון באשת איש. וכ"כ הרמ"א בד"מ סי' א' באה"ע. ועוד כתב הד"מ טעם אחר משום חשש צרת סוטה. אבל בהמירה באונס דלא חיישינן כלל שזנתה וכמ"ש הצ"צ עצמו בתשו' ע'. וא"כ רק משום עוברת ע"ד הוא דמותר לישא אחרת א"כ מה יועיל זכוי גט הא אינו זכות הוא לה כלל, כיון דלא חשודה לזנות וא"כ כשאין כאן תקנה ע"י זכוי גט דהא חוב. הוא לה א"כ מתירין אותו לישא אחרת בלי זכוי דזכוי אינו מעלה מוריד כלל כיון שאין כאן זכות כלל וע"כ תמי' לי מאד על הגאונים איך לא חילקו כלל בזה ודברי הגאון בעל ט"ז נכונים ועיין בט"ז אה"ע סי' א' שסובר ופוסק ג"כ כדעת הד"מ דבעינן זכי' גט אף במקום דליכא מנהג משום צרת סוטה. וא"כ ע"כ שלא יהי' דברי' סותרין לפסק ההוא דבהמירה באונס אין כאן חשש צרת סוטה דלא חשודה שתזנה. וה"נ לא מועיל זכוי משום דלא שייך מוטב שתדון בפנוי' כלל כיון דלא תזנה לכן שפיר העלה הט"ז דינו דלא בעי זכי' כלל ומתירין אותו וזה נכון מאד.