שות האדמור הזקן· רבי שניאור זלמן [הגר"ז] מלאדי
סימן לז
עוד מענין זה
לכבוד הרב המאה"ג הגאון האמיתי רבה דעמיה ומדברנא דאומתיה קדוש יאמר לו
כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י
הנה שמעתי מפי אחי שרומעכ"ת מתרעם על שאנו כותבים בגיטין מסטיסלאוו כי הגידו לפני מעכ"ת שהיא נקראת בפי ישראל אמציסלאוו ובפיהם מסטיסלאוו לכן דעת רומע"ל שראוי לכתוב אמציסלאוו דמתקרי מסטיסלאוו כמו שמבואר ברמ"א סימן רכ"ח סעיף ג' הגם כי מי אנכי שאבא עד הלום ואיני כדאי שיבואו דברי לפני מעכת"ה אך תורה היא וללמוד אני צריך ובטוח אני בענותנותו האמיתי' שיקבל דברי ואם יישרו בעיניו יסכים עליהם. ואמנם אשר העיד כן בפני מעכת"ה שקר ענה כי העיר נקראת בפי ההמוני הן ישראל הן א"י אמציסלאוו ובכתב ישראל כותבי' אמשטיסלאוו אך לכאורה שהיה ראוי לכתוב דמתקרי אמציסלאוו כיון שנקראת בפי כולם כך והנה לא עלינו לבד התמיהה כי גם על כל העיירות שכיוצא כי עיר צערקוו נקראת בפי הכל צערקוו ובגיטין כותבים טשערקוו וגם בשמות האדם מצינו כן כי שם שטעסיא כותבין כן בגט ובפי הכל קורין שצעסיא וכן שם שצערא כותבין שטערא ומסתמא הטעם שהוא כמו שם דנערות כמו אברהם אברלין אהרן ארלין וכיוצא ואין זה שינוי כי הכל יודעים שההמונים משנים הלשון מעיקר השם ולכן אפשר גם בשמות עיירות לא נלמוד מההמונים שמעתיקים הלשון לדומה ולקרוב עד שנעשה אצלם שבועה שקוקה נזיר נזיק וכן באלו העיירות מחליפין הס' בצ' ומבליעין הט' והכל יודעים שההמונים משנים כונה שמות ועיקר השם הוא. כונו שכותבין אך מה ששמעתי שמע"ל מתרעם שיש בו חשש ממזרות דרבנן חלילה תמהתי אם יצא זה מפיו הקדוש כי בדיעבד בוודאי אין שום חשש דלא גרע משם האיש והאשה שאם כתב חניכתו וחניכתה כשר בדיעבד וכן אם כתב שם הטפל לבד לדעת רמ"א סימן קכ"ט סעיף א' ולא גרע השם שנקרא בפי גוים משם טפל וגם בגר אם כתב שם גיותו לבד כשר מזה הטעם דלא גרע מחניכה ומכ"ש בשמות עיירות שאפילו אם שינה מקום עמידת העדים לא תצא לדעת הב"י בסי' קכ"ח וכן הוא דעת רוב הפוסקים וכן לענין שינוי מקום עמידת האיש והאשה כמו שאנו כותבים דעת הרמ"א בסימן הנ"ל להכשיר בשעת הדחק ומכ"ש בנידון דידן שגם לכתחלה ראוי לכתוב כמו שכותבין בכל השטרות ואף אם נאמר שראוי לכתוב דמתקרי אמציסלאוו כמו שקורין העולם מ"מ בדיעבד אין שום חשש פקפוק וחלילה להוציא לעז על כמה אלפים נפשות ובודאי שמע השומע וטעה ולא יצא מפיו הקדוש אך עדיין יש לתמוה כי לכאורה היה ראוי לכתוב אמשטיסלאוו כמו שכותבין בשטרות ישראל וכונו שמבואר ברמ"א סימן קכ"ח סעיף א' שאם הכל הוא שם אחד כותבין שם ישראל לבד כמו הרעדיש רעדיש אלא מאחר שבדיעבד הוא כשר בוודאי דלא גרע משם הטפל ובפרט שהכל הוא שם אחד אין בידי לשנות ממה שנהגו גדולי ארץ אשר היו לפנינו במחנינו ומהם אבי ז"ל והרב הגדול מוהר"ר ישראל ז"ל מלובאוויץ והרב המפורסם מוהר"ר דוב ז"ג שקטנם עבה ממתני ובוודאי דקדקו יפה ואולי ידעו שמה שכותבין אמטשיסלאוו נשתנה אחר כך ומאחר שאין השינוי ניכר כל כך לא רצו לשנות בגיטין ומי יבא לדון אחריהם את אשר כבר עשוהו וגם שלא להוציא לעז על הגיטין הראשונים כמו שמבואר בסימן קמ"ב סעיף ט"ז והוא מהגמרא וכן כ' הפוסקים גבי מי שרוצה לתייג האותיות ובכמה מקומות באחרוני' הגם שיש לחלק כי לענין שם העיר יאמרו שמגנה השם מ"מ מצינו כיוצא בו לענין עיר שאין בה אלא בורות ואגמים בסי' קכ"ח סעיף ז' ובוודאי בשינוי גמור אין לחוש לזה אבל בנדון דידן אין כאן שינוי הניכר כ"כ ובפרט שאנו גרים ותושבים בין האומות והם קראו בשמותם עלי אדמות ויודעים עיקר השם לכן אין בידי לשנות ממה שנהגו הגדולים אשר לפני נוחי נפש ומה לי להאריך לאיש כמוהו כי מה אבין ולא עמו הוא ובקשתי למחול עכ"ה להודיענו דעתו הנשגבה ושלום למר ולתורתו דברי המצפה לתשובתו הרמתה ומבקש לשתות בצמא את דבריו יעקב בהרב הגדול מוהר"ר משה זצללה"ה ליפשיץ מ"צ דק"ק אמשטיסלאוו יצ"ו:
וזה שחשיב על זה
הנה בהשקפה ראשונה במכתבו שאין בידו לשנות המנהג שמתי אל לבי מאמר רז"ל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כו' אמנם מקרוב הצצתי עוד הפעם במכתבו והכל הולך אחר הסיתום אשר בקשה נפשו הטהור בסיום מכתבו להודיע דעתי ומצפה לתשובתי אמרתי ללבי הנה עדיין יש איזה פתח תקוה לזאת באתי לפרש שיחתי בקצרה אולי יתקבלו דברי ויכנסו באזניו הטהור:
הנה מעולם לא עלה על דעתי לכתוב אמציסלאוו בצ' כי זה ידוע לכל שקריאת הצ' בפי כל היא נכתבת בסי' ש' כי הן קרובות מאוד במבטא כמו טשאריי וטשערקוב ודומיהן ואריכות כת"ר בזה אך למותר אך דעתי היתה מתחילה שיכתבו אמטשיסלאוו והנה לפי מ"ש כת"ר שבכתבי ישראל במחנהו הטהור כותבים אמשטיסלאוו ראוי ונכון לכתוב כן גם בגיטין לכתחלה עכ"פ לד"ה כי שם ישראל עיקר. ולפ"ד הב"ש סימן קכ"ט סק"ג אפילו בדיעבד פסול אם כתב שם הטפל לבד דלא כרמ"א וכ"פ הט"ז שם ומסיים דהג"ה זו לאו דסמכא היא להלכה כלל. אלא דהתם מיירי בשם האיש והאשה אבל בשם העיר ים לצדד ולהקל בדיעבד משום דמסתמא נתייסדה העיר שנים רבות קודם שנתיישבו ישראל בתוכה ואז היה שמה מסתמא מסטיסלאוו לחוד ומאחר שזהו שמה הראשון יש להכשיר בדיעבד כמו בגר בשם העכו"ם דכשר בדיעבד וכמו שכתב כת"ר) משום שזהו שמו הראשון כמו שכתב הלבוש וכמבואר בתוספות ורא"ש שמזה הביא ר"ת ראיה למומר בשם ישראל. וכל זה בדיעבד אבל לכתחלה ודאי לכ"ע צריך לכתוב שם העיקר שהוא של ישראל. ואת"ל דמסטיסלאוו הוא קיצור השם והכל שם א' וכמו הרעדי"ש ורעדי"ש א"כ א"צ לכתוב כאן דמתקריא מסטיסלאוו וכמו אילו היה עיקר השם שהוא של ישראל הרעדי"ש והנכרים היו קורין בקיצור רעדי"ש דאתי במכ"ש לכתוב שם של ישראל לבדו (אבל באמת אפשר דל"ד כלל להרעדי"ש שהה"א בחטף וסמוכה ורהוטה להרי"ש אבל אמסטיסלאוו האל"ף בסתם ודמי לקאזמירז ופוזנא בס' מהר"מ) לכתחלה עכ"פ שהרי אפי' בקיצור דישראל אין כותבים לכתחלה שם הקיצור אלא שם העיקר ולא התיר הרא"ש לכתחלה אלא בחניכה שהכל קורין בו אלא שחותם בשטר כו' והיינו דישראל קורין כן ולא נכרים וכן מ"ש התוס' א"נ כשהכינוי דומה לשם כו' (עב"י דהרא"ש והטור לא ס"ל הך שינוייא) מיירי הכל בישראל ולא בנכרים וכמ"ש מהרי"ק סי' ק"ו בשם ר"ת דפרסום הנכרים אינו מעלה כו' הובא ב"י ולא אשכחן דמהני קיצור הנכרים אפילו בדיעבד אם כתבו לבדו אלא בדישראל כמו חזקיה מחזקיהו והלכך מאחר דמדינא בעי' לכתוב שם ישראל לכ"ע אין לחוש ללעז על גטין הראשונים כמו"ש בב"ש סימן קכ"ה סק"י דאין לחוש ללעז אלא בדבר שהוא חומרא בעלמא ולא מדינא. אך אין רצוני להאריך בזה כלל כי באמת לא זאת היתה עיקר קפידתי כלל רק על גיטין הנשלחים מעירכם לעיירות שאינן סמוכות לעירכם ומכ"ש לעיירות הרחוקות שאין מכירין ויודעים כלל בשם מסטיסלאוו שנקראת עירכם בכתבי נכרים רק נודעת ומפורסמת עירכם ושגור בפי הכל בשם אמטשיסלאוו וכשרואין בגט שם מסטיסלאוו סוברים שהיא עיר אחרת ממדינות רחוקות כאשר קרה לי ולרבים עמדי אשר קראנו בגט הנשלח מעירכם לדובראוונא וע"פ מקרה נשלח אלי לעיין בו באיזו שאילה שהיתה בו ונבהלנו מראות. וזאת סיפרתי לאחיו נ"י שהרי זה מבואר בסימן קכ"ח ס"ג בהג"ה בלי שום חולק דאם יש לעיר שם אחר במקום הנתינה דינה כשם הבעל בסימן קכ"ט ושם מבואר היטב דאם כתב מקום הכתיבה לחודיה פסול לכ"ע אפי' בדיעבד ואם ניסת תצא והולד ממזר מדרבנן כמבואר שם בטור ובב"ש: