אור ברסלב

שות האדמור הזקן· רבי שניאור זלמן [הגר"ז] מלאדי

סימן כד

סימן כג

בנדון אלמנה מינקת שניסת תוך כ"ד חדש אם לכופו ע"י נידוי שיוציאנה בגט כמשמעות האחרונים באה"ע סימן י"ג וכמ"ש רש"ל בפי' ביש"ש רפ"ד דיבמות. ונדרשתי מכת"ר לחוות דעי מרחוק. והנה לדעתי קשה הדבר מאד ליכנס לבית הספק גט מעושה שלא כדין א"ו שהוא פסול דאורייתא. כי הנה ד"ת עניים במקום א' ועשירים במקום אחר, ובב"י סימן קנ"ד הביא דעת המרדכי דשמתא חמירא מנגידא לפ"ד ר"ח דפסק כהירוש' דאין כופין בשוטים אלא במקום שאמרו חכמים בפי' שכופין להוציא ולא במקום שאמרו יוציא בסתם וכ"פ שם רמ"א בהג"ה להלכה למעשה ובנ"ד איתמר בגמ' יוציא בסתם, וא"ל דנ"ד דמי לנושא נשים בעבירה דהא בירושל' איתמר בהדיא אומר שמואל אין מעשין אלא לפסולות כגון אלמנה לכ"ג וכו' כ"ה הגי' במרדכי ר"פ המדיר וכן פי' המפרש בירושלמי פ"ט דיבמות ופריך בירושלמי והאיכא שניות ומשני כגון אמר שמואל פי' הר"ן ספ"ז כלו' לאו דוקא אלו בלבד אלא כל שביאתן באיסור כגון אלו כו' והיינו לרבות אפי' פסולות דרבנן כמו שניות אבל מ"מ פסולות דוקא מדקאמר כגון כו' וכ"ה בהדיא בתשו' הרא"ש הובא ב"י סי' י"ג לענין תוך ג"ח הראשונים ואדרבה מסיק דאפי' לדעת ר"י דכל כפיי' בשוטים יש לחלק דשאני הכא דאין גט זה אלא לזמן וה"ה והוא הטעם תוך כ"ד חדש דמינקת אלא דהרא"ש ס"ל דשינתא ל"ד לכפי' בשוטים שהיא הכאה בלי קצבה עד שיאמר רוצה אני ול"ד לנגידא שהוא מכת מרדות והן י"ג מכות לפ"ד רש"י ולפ"ד הרשב"א לא יותר מארבעים כמ"ש התשב"ץ ח"ב סי' נ"א וגם היא על בגדיו כמ"ש בתשו' ושוטין הן על בשרו אבל. אנו אין לנו אלא הכרעת רמ"א לחוש לדעת המרדכי להחמיר אפי' בכפייה ע"י נידוי וכפשט ל' הירושלמי שלא הוזכר שם שוטים אלא אין מעשין סתם ומשמע שם שאין כופין כלל רק שאומרים לו שהדין שחייב להוציא ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריין כמ"ש הטוש"ע ססי' קנ"ד לפ"ד ר"ח והא דאמרי' ביבמות ד' ל"ז דמשמתי' לי' צ"ל לפ"ד המרדכי כמ"ש המ"מ לפ"ד הרמב"ם דאינו אלא משום שעבר על גזרת חכמים ולא כדי להכריחו ליתן גט וכ"פ הב"י להלכה:

ואי לזאת זאת העצה היעוצה לפע"ד להשביע המינקת שבועה חמורה שלא תחזור בה ולסמו' ע"ד הגמ"ר שברמ"א וגם אם אפשר להכריחו לעקור דירתו ממקום דירת אשתו מהלך כמה יונים ולהשביעו ש"ח שלא יבא למקום דירת אשתו עד כלות כ"ד חדש ולסמוך ע"ד האומרים דערוקי' מסתייה אפי' בכה"ג אך שלא לבקש ממנו גט ולהתיר לו לדור במקומה דשונא היא כפייה במעשה ממש ולא התירו אלא בדברים בעלמא לפ"ד ר"ח כמ"ש המרדכי הובא ב"י סימן קנ"ד. ועוד זאת לא אוכל להתאפק הגם כי מי אנכי וכו' אך תורה היא וכו' אשר לפ"ד הטור וסיעתו המתירים לכופו לגרש ע"י נידוי ג"ח או תוך כ"ד חדש צע"ג דהא גט מעושה פסול מדאורייתא כמ"ש בב"י סימן קנ"ד ואין כח ביד חכמים אלא לעקור ד"ת בשב ואל תעשה וע"כ צ"ל דמשום הפקעת קידושי' נגעו בה דכל דמקדש אדעתא דרבנן כו' והרי לא אמרי' הכי אלא היכי דאיתמר בגמ' בהדיא כמ"ש בתשו' רשב"א סימן אלף קפ"ה, ול"ד לשניות דרבנן דתנן בהדיא בפ"ט דיבמות שכופין דשאני התם דמאחר שיש כח ביד חכמים לאסרה עליו ולבטל עונתה מחוייב הוא מדאורייתא לגרש כשמבקשת גט מאסר שאינו יכול לקיים עונתה משא"כ בנ"ד שהיא רוצה להמתין עד כלות כ"ד חדש. וצ"ל שלמדו כן הטור וסיעתו מדאיתמר בגמ' ד' ל"ז משמתינן לי' וס"ל כפרש"י דהיינו עד שיגרש אבל לפי' הרמב"ם לא מוכח מידי ולא אשכחן הכא בגמרא דאפקעינהו לקידושי' והלכך אין לכופו בנידוי אף את"ל דנידוי אינו פשוטים שלא כדעת המרדכי דלעיל ואפי' לדעת ר"י דלעיל:

תוכן העניינים

שות האדמור הזקן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה