שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן רעא
כבוד הרה"ג וכו' מו"ה רפאל זאב וואלף נ"י הרב דק' דאברין.
ע"ד אחד ששמו בפ"כ אליה ליב ולס"ת נקרא אליהו יהודה וחותם אלי' לייב. בנקודה אחר יוד שבשם אליהו ושני יודין בשם ליב. ועתה בא לגרש אשתו. ונסתפק כת"ר איך לכתוב שמו בגטו האריך בד"ת. ובאשר ביקש להשיבו תיכף. אשיבנו בקוצר:
הנה בשם אליהו כבר כתבתי בחיבורי ח"ג סי' ק"נ שצריך לכתוב אליהו דמתקרי אליה. ואף דבנ"ד כותב כת"ר שאומר שברי לו שבשעת המילה קרא המוהל שמו אליה ליב ולא אליהו יהודה. לפי שבני משפחתו נקראים כן. ואיזה אחרונים כתבו שבאופן כזה יש להקדים שם זה אף שהוא שם של לעז. מ"מ נראה שאין להשגיח ע"ז דכיון שמעולם נקרא לס"ת אליהו יהודה וכן אומר בעצמו כששואלים אותו מה שמו וכמ"ש כת"ר. ובודאי כתוב כן בכתובה ומזכירין שמו במי שבירך וכנהוג שהכל נמשך אחר שם שנקרא לס"ת. הרי קבעו הוא ואחרים את שם זה לעיקר שמו. ובספר חא"ש דעתו בכ"מ ששם שנכתב בכתובה הוא עיקר גדול. ואף שבשם שנשתקע כתבו הפוס' דבעינן שישתקע לגמרי. מ"מ בנ"ד שידוע כי המנהג שכל שם לעז קורים אותו לס"ת ובמי שבירך וכדומה בשם קודש. הוי כאלו זהו שמו העיקרי. ובפרט דבנ"ד אינו ברור שמעריסה נקרא אליה ליב. ורק הוא אומר כן ובאומדנא ואף שאומר שזקנו היה נקרא אלי' ליב. מ"מ י"ל שגם זקנו היה נקרא אליהו יהודה. וכמ"ש גם כת"ר שהם אנשים פשוטים ואין יודעים בירור הדבר. ואף אם היה נקרא מתחילה אלי' ליב ואח"כ התחילו לקראו לכל דבר שבקדושה אליהו יהודה. והוא בעצמו אמר כן לשואלי שמו. י"ל דהוי כנשתקע לדבר זה עכ"פ. וכמו אם נשתקע בעירו שמו שמעריסה. וקורים אותו בשם אחר ובעיר אחרת קוראים אותו בשמו שמעריסה. נראה ודאי שכותבים לעיקר את השם שנקרא כעת בעירו. ושמו שבעיר אחרת כותבים לטפל לפי מנהגינו לכתוב כל שמות שיש לו, וכן לענין שם מקום כתיבה ונתינה. וה"ה הכא הוי נשתקע לענין זה שאינו שם העיקרי רק הטפל. ובפרט שהוא שם הקודש. ולזה יש לכתוב אליהו יהודה דמתקרי אליה ליב. וכמ"ש האחרונים דאף שאחד משמותיו הוא שם לעז. בכ"ז כותבים דמתקרי:
וע"ד שחותם לייב בשני יודין. נראה דכיון שהוא שיבוש דהא ידוע לכל שצירה מושך רק יוד אחד. אין לנו להשגיח על חתימתו וכמבואר בפוסקים. וכמ"ש כת"ר בשם הט"ג והח"ס סי' כ"ד. ושני יודין הברתו בפתח חריף. רק חושש אני אולי במקום לידתו וגידולו הברתם ליב בפתח וכידוע שיש מקומות כאלה. ושם צריך לכתוב בשני יודין. ולזה אף שבמקום גירושין ההברה בצירה. מ"מ הלא מנהגינו לכתוב בגט כל שמות שיש לו. כדקיי"ל בסי' קכ"ט סי"ב. וי"ל שיצטרכו לכתוב ודמתקרי אליה לייב. ואף שי"ל דזה שייך רק בשינוי השם ממש. אבל היכא שהשינוי הוא בהברה. א"צ לכתבו כי ממילא ידעו ששם ליב נקרא במקום ההוא בהברת פתח הלמד. וכ"כ האחרונים סברא זו. ע' כנסת יחזקאל סי' ס"ט ובט"ג בשם ולק ובגט מקושר בזה ובפ"ת שם. מ"מ בנ"ד שהוא חותם בשני יודין. הרי חזינן שהוא מחזיק שמו בהברה זו גם במקום הגט והיינו רק אם אומר שהורגל לחתום כן במקום לידתו בשביל ששם קוראים הלמד בפתח אבל אם חותם בשני יודין בשביל שסבור שכן צריך לכתוב. אין משגיחין על חתימתו אף אם במקום לידתו נקרא בפתח הלמד] ואף שאיזה אחרונים פקפקו שאין שייך לכתוב דמתקרי על שם שחותם בו. מ"מ בנ"ד שבמקום לידתו ההברה כן. הרי הוא נקרא שם כן בפי כל. ושפיר יש לכתוב דמתקרי. ולזה כדי לצאת מידי חשש זה. כי אולי קשה לברר איך ההברה במקום לידתו יזהירוהו לחתום מהיום והלאה ליב ביוד אחד. וימתינו שלשים יום. ויעשו אז את הגט. וראוי לשום לב שיזדמן לו במשך הלז לחתום שלשה פעמים לכה"פ. וכגון שיחתום על כתב שגומר עם אשתו על אופנים שהותנו ביניהם. ויכתוב מכתבים לאיזה מקום שרגיל לכתוב לשם וכדומה. וכפי שכתב כת"ר שהוגבל זמן הגירושין אחר עבור איזה שבועות. יהי בנקל לעשות כנ"ל. ואם יתברר שבמקום לידתו ההברה בפתח אזי יוכלו לסדר הגט תיכף. ויכתבו בגט ודמתקרי אליה לייב וכמש"ל. ואם יתברר שגם במקום לידתו ההברה בצירה. יוכלו לסדר הגט תיכף. ולא יזכירו שם לייב. כיון שחותם בשיבוש ויזהירוהו שמהיום יחתום רק ביוד אחד וכמ"ש גם כת"ר: