אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן רמט

סימן רמח

כבוד הרב הגדול המפורסם מו"ה אלי' יוסף מו"צ דק' אני פלך קוטייאס.

ע"ד אם יכולים להקל בעירו והגליל בקולות שהספרדים נוהגים להקל. כבר כתבתי למעכ"ת אשר לדעתי להספרדים יש להורות כמנהגם ולאשכנזים כמנהגם. כי דינם כשני בתי דינין ורק בשביל שבמקומם אין הא"י אוכלים משחיטה ישראל יש להקל אף לאשכנזים כפי האפשר. וזה א"א לפרש וכל רב ומורה עיניו בראשו במה שיש מקום להקל ובלבד שיכוין לש"ש. וביחוד בדיני תר"ל יש בהם הרבה שיש מקום להקל בשעה"ד:

וע"ד סירכא תלויה מבועא ועברה בקליפה והקרום מתחת מקולקל מאוד ונראה כמו שלחופות והבועא נקלפה עורות עורות של מוגלא קשה ורובה ככולה קש' כטינרא. ודן כ"ת להכשיר דאפשר אינו קרום מחמת מכה רק שהמכה נעשתה אח"כ. וסירכא תלויה בלא נקב כשירה. דהא קרום מחמת מכה טריפה לפי שטריפה אינה חוזרת להכשירה. ולפ"ז אם יש קרום שלישי על הריאה ושני הקרומים ניקבו מלמטה יהא כשר. דנימא שהקרום השלישי לא נעשה ע"י המכה. וע"כ צ"ל דבאמת כל מה שעלה במקום המכה לסתום מקום המכה לא הוי סתימה אף שלא עלה מחמת מכה. ורק סתימה דמעיקרא קיי"ל בחולין (דף מ"ח) דהויא סתימה והיינו מה שבטבע נמצא שם וסותם המכה. ודנקיט הש"ס לשון קרום שעלה מחמת מכה י"ל הכוונה דקמ"ל דלא מיבעיא אם עלה למעלה ממקום המכה בודאי לא מהני כיון שגוף הנקב לא נתרפא אלא אף עלה הקרום מחמת מכה עצמה ונתחבר גוף הקרע והנקב שנעשה שם ואין כאן נקב כלל מ"מ אינה סתימה. לפי שסופו ליסתר. ולפ"ז בנ"ד שהקרום שעל הבועא היה מקולקול ורק שהיתה שם ס"ת שעברה בקליפה ודאי דלא הויא סתימה. רק נראה שי"ל שזה היה קרום הריאה. ומה שנראה כס"ת. ידוע שמצוי במקום כזה שקרום הריאה תולה קצת והוא קרום הריאה ולא סירכא תלויה. והבקיאים מכירים את זה. ואף בספק י"ל שאין להחזיק ריעותא כיון שידוע שמצוי שקרום הריאה במקום כזה יומשך קצת כעין סירכא תלויה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה