שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן רמז
כבוד הרה"ג וכו' מו"ה מרדכי חיים נ"י הרב דק"ק שניידאווא.
מכתבו הגיעני ובאשר ביקש ממני להשיבו תיכף אשיבנו בקיצור כי אני טרוד היום מאוד. ע"ד שחפרו אצל בית תפלה שלהם ומצאו שם עצמות ונראה שהיו שם ביה"ק שלהם. והם מלקטים העצמות אך א"א שלא ישארו שם עצמות קטנות וגם כי העפר הרי יש בו מן הבשר שבלה שם. אם מותר לפזר עפר זה על דרך הרבים שיש שם מקום עמוק וקשה ללכת בו. והטילו על דרי העיר ישראל וא"י לישר הדרך ואיך יעשו הכהנים אח"כ אם יוכלו ללכת שם. וגם יש מקום שכשיחפרו הא"י שם באורך ורוחב יותר לא ימצאו העצמות:
הנה להכהנים אין שום חשש דהא רוב הפוסקים ס"ל שמותרים ליטמא למת א"י עי' יו"ד ס"ס שע"ב ואחרונים שם. ומכ"ש בנ"ד דהוי רק ספק שמא ישאר שם עצם. וגם כי מגע ומשא הוא ספק גדול אם יזדמן לידם וע"ד העפר שיחפרו עוד באורך ורוחב ולא ימצאו פשוט שאין חשש ואין לנו להחזיק טומאה רק במקום שנמצאו העצמות דאיתרע חזקת מקום זה. וע"ד מה שיהנו מהעפר בהליכתם על הדרך נראה שאין לחוש דהא הוי רק ספק שמא נמצא שם מבשר המתים. וההנאה ממת א"י כתבו הפ"ו דהוי דרבנן. והוי רק ספק דרבנן. והעפר שעל הקבר גם בביה"ק של ישראל יש מחלוקת הפוסקים וע' בחיבורי ח"א ס' ס"ז בזה. ולזה בנ"ד שיש ספק איזה עפר הוא מעל הקבר ותחתיו ואיזה מבין קבר לקבר. הוי ספק דרבנן. וגם י"ל דהוי ס"ס כמובן. וגם נראה דבמת א"י כו"ע מודו שהעפר מותר ויש להאריך בזה. ועוי"ל דהעפר האסור בטל ברוב העפר המותר דודאי העפר שבין קבר לקבר וממקומות הפנויים שבביה"ק. וכן העפר שבעומק הקרקע למטה מכדי ג' אצבעות שיעור תפיסת המת. יש בהם רוב נגד העפר האסור. לזה נראה שאין חשש בזה. רק לכתחילה לקחת העפר שנמצאו בו העצמות לפזר על הדרך נכון שאחב"י ימנעו מזה. ויעשו הא"י את זאת וגם דהא אם ימצאו הישראלים עצמות בהעפר וילקטו העצמות ויערבו העפר בשאר העפר הוי כמבטל איסור לכתחילה ואם הי' מוכרחים לתת חלק בעד שכר הפועלים א"י שיעסקו בזה. נראה שיש להקל בזה. ואם יוכלו להשתדל שהיהודים יפזרו העפר שחפרו ממקומות שלא נמצאו שם עצמות. מה טוב. כן נלע"ד ברגע זו: