אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן רלד

סימן רלג

כבוד הרה"ג וכו' מו"ה אליהו נ"י קאצין רב בפיטטסבורג באמעריקא

ע"ד שקנו בית להתפלל שם. והבית קטן לעומת מספר האנשים המשתתפים בו. ואם יעשו הבימה באמצע הבית כנהוג יוגרם הוצאה מרובה וגם תתמעט ההכנסה כי יתמעטו המקומות לישיבת אנשים. ואפשר שעי"ז יהיו מוכרחים למכור לגמרי את הבית הזה. ולזה רוצים לעשות הבימה סמוך לאה"ק לצד מזרח. ועי"ז יהי הכל על מכונו וחפץ כ"ת לדעת דעתי בזה:

הנה שפיר חזי כ"ת שמפורש ברמב"ם פי"א מה' תפלה שהבימה צריכה להיות באמצע ביהכ"נ. ורק הכ"מ כתב שם לצדד להקל כשהביהכ"נ דחוק. אבל בב"י סי' ק"נ לא הוזכר קולא זו. ואפשר שחזר בו מזה. וגם דבכ"מ שם כתב זה רק ללמד זכות על אותם ששינו ועשו הבימה בסוף ביהכ"נ ע"ש. והנה בשו"ע סי' ק"נ לא הביא דין זה. רק הרמ"א הביאו שם. ונראה טעם השו"ע לפי שבמדינתו לא היה מנהג קבוע בזה. והנה הכ"מ לא הראה מקור לדין זה. אבל באמת הוא ש"ס מפורש בסוכה נ"א. וכבר הרגישו בזה הח"ס סי' כ"ח ומהרי"א סי' ג' ועוד אחרונים וכתבו שחלילה לשנות:

ועוד נראה דהא הכ"מ כתב שם שקצתם עושים הבימה בסוף ביהכ"נ. ונראה דהיינו לצד הפתח ולא לצד ששם עומד אה"ק. כי פני הבית מיקרי שם שהוא עיקר קדושת הביהכ"נ. וכנגדו לצד הפתח מיקרי סוף ביהכ"נ. ולזה כשקוראים שם בתורה יהי פני הקורא אל אה"ק. אבל כשיעשו הבימה סמוך לאה"ק יהי אחורי הקורא נגד אה"ק, וזה מגונה. ודוחק לומר שיעמוד הקורא מן הצד כי הקורא צריך שיהא פניו כלפי העם ואף שכתב שם הרמב"ם שהזקנים יושבים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי ההיכל. היינו רק בישיבה שאינו מגונה כ"כ. כי אז הוי גבו כנגד ההיכל וכמובן. אבל בעמידה גרע. ונראה שלזה דקדק הרמב"ם שם בהל"ב שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו לתפלה דקדק לומר כשיעמדו. אבל כשישבו אין קפידא בדבר. ומ"ש בכ"מ שם מהא דמרע"ה היה מדבר אל ישראל בפתח אהל מועד. ונמצא שהיו אחוריו כלפי הקודש. נראה שמזה אין ראיה כי כבר אמרו חז"ל ששכינה היתה מדברת מתוך גרונו של משה. ונמצא שהוא בעצמו היה מקום משכן לשרות עליו קדושתו ית"ש. ועוד נראה שבשעה שמרע"ה לימד לישראל היה יושב. וכ"נ בעירובין נ"ד ע"ב דאיתא שם שאהרן ובניו ישבו אצלו. ואילו היה מרע"ה עומד לא היה ראוי שישבו בשעה שהוא עומד. ואף דבמגילה כ"א איתא שממשה עד ר"ג למדו מעומד כבר כתב הרמב"ם פ"ד מה' ת"ת שהתלמידים היו עומדים אבל הרב היה יושב. וכתב שם הלח"מ דהכי מפרש הא דאיתא במגילה שם שמרע"ה היה יושב ושונה ע"ש. ונראה ראיה לדבריו מסוגיא דעירובין שהזכרנו ומדוקדק שם לשון הש"ס שבשעת הלימוד היו עומדים. ואח"כ ישבו. ומרע"ה היה יושב כל העת. ובמדרש תשא פמ"ג איתא שמרע"ה היה יושב כעין עמידה ע"ש. ועכ"פ לעמוד ואחוריו נגד הקודש ודאי שלא יתכן וכמש"ל וקרא דכתיב עמוד עמדי ויליף מינה במגילה שהיה בעמידה י"ל דהיינו דווקא בשעה שהיה לומד מפי הגבורה וכמפורש בסיפא דקרא ואדברה אליך וגו' [ורש"י פירש בעירובין שם שאהרן ובניו היו יושבים לפני משה. והוא תמוה דהא מפורש במגילה שם שהיו לומדים מעומד ויש לישב ואכ"מ] עכ"פ שמענו שאין לעשות הבימה אצל אה"ק והקורא בס"ת יעמוד אחוריו לאה"ק:

ועוד דכיון שתפסו המתחדשי'. רעפארמער. מנהג זה להדמות למנהגי הנכרי' חלילה לשלומי אמוני ישראל להדמות אליהם ולזה החמירו בזה כ"כ הגאונים הצדיקים בתשובותיהם בשו"ת מהרי"א ומחנה חיים ועוד הרבה וכתבו מפורש טעם זה. ויש בזה דררא דבחוקותיהם לא תלכו. וכמליצת הח"ס ז"ל החדש אסור מה"ת. וכן מפורש בירושלמי דשקלים אל תשנו ממנהג אבותיכם. וע' נוב"ת סי' י"ח בזה. וזהו ודאי איסור חמור להדמות לבתי עבודתם וכבר אמרו חז"ל בספרי פ' שופטים שהמצבה הית' אהובה לפני המקום בימי האבות. ואח"כ כשהתחילו לעבוד ע"ז עליהם. נאסרה על ישראל ע"ש וכן מפורש ברמב"ם פי"א מה' עכו"ם ה"ב שאסור לבנות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהם רבים. והנה לשונו קשה מ"ש כדי שיכנסו בהם רבים, דהא סגי שיכתוב סתם שלא לבנות כבנין היכלות של עכו"ם. אבל לפמש"ל א"ש דקמ"ל רבותא דאף שאופן הבנין שנהגו אינו מצד חוקות דתם רק כדי שיכנסו רבים. והיינו שעושים הבימה למעל' לצד הכותל כדי שיהא המקו' מרווח. בכ"ז אסור לעשות כמותם. והראב"ד נתקשה שם בדברי הרמב"ם. ולפמש"ל א"ש. ומטרדותי לא אוכל להאריך. והדין פשוט שאסור לעשות הבימה למעלה רק באמצע הביהכ"נ ואם אין בכוחם להרבות בהוצאה ע"ז לעשות בחן ויופי. יוכלו להעמיד שולחן פשוט באמצע ביהכ"נ ושם יקראו בס"ת. ואף שנזכר בש"ס ופוסקים שיעשו בימה וגם מביא' בזוה"ק שיעשו ששה מדריגות והובא באחרוני' באו"ח סי' ק"נ. מ"מ אין דנין אי אפשר מאפשר. וכאשר ירחיב ד' מצבם יעשו אז על צד ההידור לפאר את בית ד':

ונראה אשר אף שלשון הפוסקים היא באמצע ביהכ"נ. מ"מ הוא לאו דווקא בצמצום. רק יוכלו להסיע הבימה קצת לצד הפתח. ואולי באופן זה יהי יותר מרווח לפניהם. וכן משמע בסנהד' י"ח דתנן הממונה ממצעו בינו לבין העם ופירש"י שהממונה הולך בצד אחד וכל העם בצדו השני והכה"ג באמצע. הרי אף שמצד אחד היה רק הממונה. בכ"ז קרי לה באמצע. ודוחק לומר שהממונה שקול נגד כל ישראל. וכן יש בש"ס בכמה דוכתי אמצע דהוי לאו דווקא. ושוב ראיתי בשו"ת מהרי"ט חאה"ע סי' ח' שכתב ג"כ דבאמצע אינו באמצע ממש ע"ש. ובכ"ז בנ"ד אין לקרב הבימה לצד אה"ק יותר מן האמצע. כי בזה יעברו על ובחוקותיה' לא תלכו וכמש"ל. ומיושב בזה דברי הכ"מ שהזכרנו שהתיר רק לעשות הבימה קרוב לצד הפתח אבל לא לצד אה"ק. ובלא"ה י"ל שבזמנו ובמדינתו לא היה מנהג העכו"ם לעשות כן בבתי תפלתם. ודי לנו אשר בעוה"ר בבית ובשוק מדמים א"ע למעשי העכו"ם ומנהגיהם. ולמה נוסיף עוד חטא על פשע לעשות כן ח"ו בביהכ"נ אשר באים שם על עת קצרה לשפוך שיחנו לפני הקב"ה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה