שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן רכד
כבוד הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה חיים נ"י הרב דק' טשערנאווטשיץ.
ע"ד אשה שנקראת בפי כל חייקא בפתח תחת החית וחותמת כן וכבר נתגרשה פעם אחת בעיר קאברין ונכתב בגיטה חייקא בשני יודין ואלף לבסוף ועתה כתבו בגיטה חיקה ביוד אחד והא לבסוף והטעם לפי שמקור שם זה הוא משם חיה שהוא ביוד אחד והא לבסוף והמסדר לא ידע שנכתב בגיטה מכבר חייקא כי לא אמרה שנתגרשה פעם אחד והיא עדיין לא נשאת וחפץ מעכ"ת לדעת דעתי ואינו מקום עיגון כי הזוג נמצאים בעירם:
הנה לא ביאר כת"ר מדוע לא נכתב שם חיה בגט. וגם איך נכתב בכתובתה ואיך נקראת לענין מי שברך וכדומה וממכתבו נראה ששם חיה נשתקע וגם אין ידוע אם שם העריסה היה חיה או לא. והנה אם היה שמה מעריסה חיה וכן נקראת בביהכ"נ לענין מי שברך וכדומה ונכתב בגט חיה המכונה חיקה נלע"ד להכשירו כי רוב הפוסקים כתבו בשם רייצא וכדומה שנכתב בשני יודין הטעם הוא משום שהאות הראשון נקוד בפתח ומושך עמו יוד והיוד השני נקוד בחיריק אבל בפתח לחוד סגי ביוד אחד ע' ט"ג שנ"ר סקי"ד וע' שו"ת דברי נחמי' סימן ל' באורך בזה ואף להמצריכים שני יודין בפתח חריף בכ"ז הכא שעיקר שמה חיה שהחית נקוד בפתח ואין בשמה רק יוד אחד ולבסוף הא שפיר נכון לכתוב חיקה כי עיקר החשש שכתבו הפוסקים שצריך לכתוב שני יודין הוא כדי שלא יסברו שנקוד בחיריק על האות שקודם היוד ע' ט"ג שם. אבל הכא ליכא למיטעי כיון שנזכר עיקר שמה חיה שידוע לכל שהוא בפתח. וגם כי מזה שנכתב הא לבסוף מוכח לקרוא בפתח כי זה שכותבים בהא הוא מצד שמקור השם הוא חיה. וכן מ"ש הא בסוף כבר כתבו הפוסקים שבכינוי שמקורו מלה"ק צריך לכתוב הא בסוף ואם החית נקוד בחיריק אזי צריך לכתוב אלף בסוף כי הוא משם חייא:
אכן אם לא נזכר בגט שם חיה וגם לא נקראת מעולם בשם זה א"כ הוי שם חייקא שם בפ"ע. ונראה שנכון לכתוב בשני יודין ואלף כי חיקה לא יקראו החית בפתח רק בחיריק ואף שקצת פוסקים כתבו לדון דהיכא שיודע ששם שנקראת בו הוא שם געגועים משם הקודש צריך לכתוב גם את שם הקודש שהיא עיקר השם. מ"מ בנ"ד אין לכתוב שם חיה דאפשר שם העריסה שלה היה חייקא כי אנשים פשוטים אין יודעים כלל שנכון לתת לה מעריסה שם הקודש וע' מהרי"ט סי' י"א באריכות בענין זה בשם געגועים משם הקודש ועכ"פ בנ"ד שנכתב שם חיקה לבדו ודאי שצריך לעשות גט אחר כיון שלא נישאת עדיין ואף שכתבו הרבה פוסקים שאם חותמת בשיבוש אין להשגיח בחתימתה, מ"מ בנ"ד אין זה שיבוש כיון שנקראת רק חייקא וכמש"ל ואף אם היתה נקראת חיה ג"כ בכ"ז לא הוי זה שיבוש כיון שיש שם חייקא שכותבים בשני יודין ואף דבנ"ד במה שחותמת בהא לבסוף אין להשגיח על חתימתה כיון שלא נודע לנו שעיקר שמה היא חיה וכמש"ל מ"מ מה שחותמת בשני יודין הוא עיקר וצריך לכתוב חייקא כנ"ל. ונהי שאם כתבו בגט חייקה בהא לא היינו מצריכים גט אחר. מ"מ בנ"ד שכתבו ביוד אחד צריך לכתוב גט אחר ומכ"ש בנ"ד שכבר נתגרשה פעם אחד בשם חייקא והוחזק שם זה בב"ד ובעדים וגם כי יש לחוש שעי"ז שכתבו כעת חיקה יוציאו לעז על גט ראשון שנכתב שלא כהוגן ולזה צריך לסדר גט בשם חייקא ומעוצם טרדותי ההכרח לקצר: