שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן רב
ע"ד השידוך שמציעים לאחד עבור בתו שיש איזה דמיון בשמותיהם שם אבי המדוברת זאב דוד ושם המדובר ישראל זאב ובפי כל נקרא ישראל רק אמו קוראתו ישראל זאב שם אם המדוברת חנה ובפי כל חנטשא ושם המדוברת רחל ובפי כל רחטשא ושם אם המדובר חנה רחל ושפיר חזי מעכ"ת דברי הנו"ב מ"ת סי' ע"ט וחפץ לדעת דעתי בזה:
הנה בש"ס מצינו בכמה דוכתי שלא הקפידו על השמות בשידוכין וע' סוטה (דף י' ע"ב) שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי וכבר הרגיש בזה בסה"ד אות שין ע"ש ולפמ"ש הנו"ב שם שצוואת רי"ח בזה היתה רק לזרעו א"ש. אבל לענ"ד הוא דחוק דכל כה"ג הו"ל לפרושי. וגם דהא בסימן ס"ה ועוד מקומות כתב בפירוש שמצוה רק לזרעו ומוכח מזה דהיכא שמצוה סתם הוא לכל ישראל:
והנה לענין שיווי השמות י"ל דבזמן הש"ס לא היו דרים יחד עם האבות וכדאיתא בנדה (דף י"ז) קל מסובין חתן הדר בבית חמיו ולזה לא הקפידו בשמות. אבל בזמנינו מקילים בזה לכן כתב שראוי להקפיד בזה וקצת פרטים י"ל הטעם משום חשש ביטול מצות יבמין שמצינו בש"ס שחששו לזה ביבמות (ד' י"ז ע"ב) ובכ"מ וכעין זה כתבו התו' ביבמות (דף צ"ט) ע"ש ומה שמצינו בש"ס שלא הקפידו ע"ז י"ל דההוא אמורא לא ס"ל חשש דביטול מצות יבמין והס"ח ס"ל לדינא לחוש לזה וכגון מה שכתב שלא ישאו ב' אחים ב' אחיות. ומ"ש שלא יהי שם הכלה כשם חמותה י"ל דאולי גם בזמן הש"ס היה בזה קצת קפידא. וגם י"ל שבזמן הש"ס לא היו דרים יחד עם האב ואף דאיתא בכתובות (דף ע"א) ופסחים (דף פ"ז) ככלה שנמצאה שלימה בבית חמיה וכו' מ"מ י"ל שזה היה רק זמן קצר אחר הנישואין ולא בקביעות משא"כ אצלינו מצוי שיגורו יחד זמן רב:
ועוד נראה דהנה הנו"ב שם כתב דכיון שמפורש בש"ס שלא הקפידו בזה אין שומעים לשום אדם שיאמר להקפיד ע"ז ולענ"ד י"ל דכמו שיש כמה דברים שנתחדשו אח"כ שהם מזיקים לבריאת האדם ובדורות הראשונים לא הזיקו וכידוע וכן יש כמה רפואות שבזה"ז אין מועילים ובדורות הקודמים הועילו כן בדברים הסגוליים יש שבדורות הקודמי' לא הוצרכו לחוש לזה ובזה"ז יש לחוש ולזה י"ל שרי"ח ראה בחכמתו אשר בזה"ז יש לחוש לדברים הללו ובזה יש לישב מה שהקשו על מ"ש שלא לישא בת אחותו ובש"ס איתה שמצוה לישאנה וכן דעת הרופאים בזה"ז שהנושא אשה ממשפחתו הקרובה אליו לא יצליחו בלידת בנים כראוי וכטבע הצומח שטוב כשמרכיבים אותו בזרע אחר וע' בספר הברית בזה. ולזה אין לדחות דברי מהרי"ח כלאחר יד ומאן דקפיד אין להקל לו. אכן בנ"ד נראה שאין חשש כיון שיש שינוי בשמותיהם דהא שינוי השם נקרא בש"ס בר"ה (דף ט"ז) מה שמשנים מחמת חולי וכמו אברם לאברהם. ושרי לשרה. מיוסף ליהוסף. ובמדינתנו המנהג מחמת חולי שמוסיפים להחולה עוד שם אחד הרי דשני שמות הוי שינוי השם אם היה נקרא מקודם בשם אחד. וא"כ בנ"ד שזה נקרא זאב דוד וזה ישראל זאב לא מיקרי זה שמות שוים וכן שם חנה או רחל לשם חנה רחל לא דמו כלל וגם משם חנה לחנטשא י"ל דהוי שינוי השם וכמש"ל דאף באות אחת מיקרי שינוי ולענין זה י"ל דאזלינן בתר השם שהכל קורין בו ולא בתר עיקר השם וכיון שאין ידוע לנו טעם חשש זה די לנו לחוש אם השמות שוים ממש ולא כשיש איזה חילוק וכנ"ל. ובזה יש לישב קושיית הסה"ד מהא דסוטה (דף י' ע"ב) שהזכרנו כי י"ל דכיון שהיה נקרא בפי כל שמואל סבא לא מיקרי זה שמות שוין כשחתנו נקרא שמואל לחוד. והנה להקל לגמרי בענין זה אין נכון כי אולי יזדמן ח"ו אח"כ איזה צער ויתלו בזה. אבל בכה"ג שי"ל דלא מיקרי שמות שוים אין לחוש כלל ויהי בע"ה למז"ט: