אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קצג

סימן קצב

כבוד ידי"נ הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה ישראל בן-ציון נ"י הרב דק' ווישקאווא.

ע"ד אחד שנסע לאמעריקא ונשא שם אשה על אשתו ואח"כ שלח גט לאשתו ראשונה שהניח במדינתינו ולא רצתה לקבלו והגט מונח זה איזה שנים ביד השליח ואח"כ נשא אשה שלישית ועיגן גם את השניה ועתה רוצה הראשונה לקבל הגט וחושש מעכ"ת דכיון שהוחזק לעבור על חרגמ"ה יש לחוש שביטל הגט וכמו דחיישינן גבי מומר והוא מקום עיגון וחפץ לדעת דעתי בזה ובאשר ביקש להשיבו תיכף לזאת הנני משיב בקוצר:

הנה בנ"ד פשוט לכאורה שאין לחוש לביטול דנהי שנחשד לעבור על חרגמ"ה מ"מ הא כתבו הרבה פוסקים דאחר אלף החמישי אינו רק מנהג וכמ"ש הב"ש באה"ע סי' א' והחשוד לעבור על מנהג ודאי שאינו חשוד לעבור על איסור דאורייתא דהא גם החשוד על איסור דרבנן אינו חשוד על דאורייתא כדקיי"ל ביו"ד סי' קי"ט ומפורש בש"ס בכמה דוכתי. ובנ"ד כששולח גט ע"י שליח מקבל על עצמו בח' ובשבועות התורה שלא יבטל את הגט והשליחות וא"כ אינו חשוד לעבור על הח' והשבועה ולבטל את הגט דהוי איסור דאורייתא ורק במומר חששו לפי שנעשה מומר לדאורייתא אכן נראה דבנ"ד לא שייך לדונו לאיסור דאורייתא בשביל השבועה דהא קיי"ל ביו"ד סי' ב' ס"ג וסי' קי"ט ס"ח שהחשוד על הדבר אינו נאמן עליו אף בשבועה משום דבלא"ה הוי מושבע ועומד וע"ש באחרונים. וא"כ גם בנ"ד אין השבועה שקיבל עליו מוספת חומרא עליו דנימא שלא יהא חשוד בשביל זה ואף די"א דהוי רק מנהג מ"מ גם מנהג טוב יש בו דררא דנדר כדין דברים המותרים ונהגו בהם איסור ע' יו"ד סי' רי"ד בזה. וגם כי י"ל שאף שהשביעוהו בעת סידור הגט שלא יבטל הגט בכ"ז איש המוני אינו מרגיש זה וחושב שכן הוא נוסח סידור הגט ואם ישאלוהו אח"כ אם נשבע ע"ז לא יזכור שנשבע ואף דבלא"ה יש איסור דרבנן שלא לבטל גט כדתנן בגיטין (דף ל"ג ע"א) וזה חמור ממנהג בעלמא מ"מ לאו כ"ע ידעי שיש איסור בזה ועוד דהא קיי"ל בסי' קי"ט ס"ד שהחשוד על איסור אחד אינו חשוד על שאר איסורים וע' באחרונים שם ובסעיף כ' שם:

אך לפ"ז צ"ל שאם ידענו שהמגרש מחלל שבתות בפרהסיא צריך לחוש שיבטל הגט ובפוסקים לא נזכר זה רק גבי מומר לע"ז, ובנ"ד יש ג"כ לחוש לזה כי באמעריקא מצויים בעוה"ר מחללי שבת. ובפרט באיש כזה שהעיז לקחת ג' נשים בודאי צריך לחזור עליו אם הוא שומר שבת. ועוד נראה דבאמת אנשים פשוטים אינם יודעים שי"א דהוי רק מנהג והוא מוסכם בפי כל שיש בזה חדר"ג ואדרבא לאינשי דעלמא חמור לעבור על חדר"ג מלעבור על ח' שקיבל על עצמו וכן קיי"ל בש"ס בבכורות (דף ל') וביו"ד סי' קי"ט ס"ז דאע"פ שאיסור זה הוא קל מהשני מ"מ כיון דלאינשי הוא חמור מהשני הרי הוא חשוד גם על השני ומעולם לא שמענו שבגט ע"י שליח יחושו לביטול היכא שהמגרש חשוד:

והנה בנוגע לנ"ד נראה פשוט שאין לחוש לביטול דאף בחשוד לא חיישינן שיעשה איסור רק היכא שיבוא לו עי"ז איזה תועלת. אבל היכא שלא יהא לו תועלת קיי"ל דלא שביק היתרא ואכיל איסורא. ובפרט היכא שאינו חשוד רק לעשות איסור כדי למלאות תאותו והרמ"א כתב בסי' קי"ט ס"ב דמומר לתיאבון לא הוי חשוד. ופירש הש"ך שם דהיינו שאינו חשוד רק היכא שע"י האיסור יבוא לו תועלת וא"כ בנ"ד שלא דרשה גט רק מעצמו שלח הגט הרי חזינן שרצה לתקן שלא יהיו לו שתי נשים או כדי לפטרה שתוכל לינשא אין לחוש לביטול ומה שחששו באה"ע ס"ס ק"מ וקמ"א סנ"ט במומר שמא יבטל היינו היכא שבקשו ממנו שיגרשנה ונתרצה לזה יש לחוש שיבטל הגט כדי שיצטרכו לבקשו שנית ויוציא ממנה כסף ובפרט היכא שנתנו לו כסף כדי שיגרש שיש לחוש שיחפוץ לקחת עוד כסף. ולפ"ז קשה טובא על מ"ש כמה אחרונים והובא בפ"ת סי' קמ"א שאף במומר אין חוששים בדיעבד שמא ביטל היכא שהוא שעה"ד ומקום עיגון וקשה דלמה לא נחוש כיון שהוא חשוד על כל התורה כולה והא קיי"ל ביו"ד סי' קי"ט שאין לסמוך על חשוד וחוששים שמא החליף או זייף ע"ש. ולכאורה יש לחלק דרק לכתחילה חוששים שמא יבטל. אבל בדיעבד אין חוששים שמא ביטל כי מעמידים את הגט על חזקת כשרות וכעין הא דאיתא בגיטין (דף כ"ח ע"ב) דשמא מת לא חיישינן משום שיש לו חזקת חי כפירש"י שם ושמא ימות חיישינן וכ"כ התו' בקדושין (דף מ"ה ע"ב) דשמא קידשה אביה לא חיישינן ושמא יקדשה חיישינן ואף דהכא איכא חזקת א"א מ"מ הרי אין אנו דנין עליה אם היא א"א או פנויה רק דנין על הגט אם כשר לגרש בו ולהגט יש חזקת כשרות. ואף דקי"ל בגיטין (דף ל"ג) שחוזר ומגרש בו מ"מ חזקה שלא נתבטלה השליחות ועוד דבנ"ד כיון ששלח לה גט איתרעא חזקת א"א, שהרי נעשה גט לעשותה פנויה וכעין מ"ש התו' בכתובות (דכ"ג ע"א) ד"ה תרווייהו דכיון שנזרקו לה קדושין איתרעא חזקת פנויה לפי שנעשה מעשה הבא להפקיע חזקה זו וע' בספר שב שמעתתא בזה. וגם אין שייך לומר שנחוש כעת שמא יבטל הגט עד שיתנוהו לו כי עכשיו אין אנו צריכים כלל לדון בזה דהא אין עושים שום מעשה בזה ורק בשעת נתינת הגט לידה יש לדון ע"ז ואז לא שייך שמא יבטל רק שמא ביטל משא"כ גבי נותן גט שיחול שעה אחת קודם מיתה והיא רוצה לאכול בתרומה צריכים אנו לדון ע"ז בשעה שרוצה לאכול בתרומה ועוי"ל שעיקר ספק זה יבוא לנו בשעה שתינשא לאחר וע' תו' קדושין (דף מ"ה ע"ב) בזה אבל עדיין קשה דהא קיי"ל בסי' קי"ט דבחשוד חיישינן אף בדיעבד שמא החליף או זייף וא"כ ה"ה גבי מומר ניחוש שמא ביטל והנראה בזה דהא בחשיד לא חיישינן רק היכא שנתנו הדבר לרשותו ויכול להחליף ולעשות כחפצו אבל כשאין הדבר ברשותו לא מצינו שנחוש שהחליף כי חושש הוא לכבודו שיהא נתפס כגנב ויהי לבזיון וע' סי' קי"ח סעיף י' וסי' קי"ט ס"ג [ושם מבואר דבעינן דוקא שיהא חשוד על הגזל ע"ש] ולזה בנ"ד הלא הוא צריך לבטל בפני עדים וכשירצה להודיע זה יהא מוכרח להביא העדים שיעודו לפני ב"ד ע"ז ויתפרסם קלונו שרימה ב"ד והאנשים שהשתדלו אצלו בזה ויהא נתפס כגנב וגם כי אפשר שיוכלו לתבוע ממנו בדיניהם את הוצאות הגט והשליח שגרם להם ובנתפס כגנב קיי"ל בסי' קי"ח וקכ"ט דאף בעכו"ם לא חיישינן ורק במומר החמירו באשר אפשר שהוא מומר להכעיס ויש לחוש שיבטל הגט כדי להכשילה ולהעבירה על דת ומ"מ הקילו במקום עיגון לפי שרוב המומרים הם לתיאבון כדי למלא תאותם ולזה אין לחוש שיבטל וכמש"ל. ובזה מיושב שאין חוששים לביטול היכא שהמגרש מחלל שבתות. ועכ"פ בנ"ד אין לחוש לביטול ומותר למסור את הגט להאשה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה