אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קצ

סימן קפט

ע"ד הגט שנשלח באמצעות מעכ"ת ע"י פאסט לגרש בו האשה שדרה סמוך לפה. הנה האשה יש לה חולי נכפה ר"ל שכשיארע לה זה היא שוכבת איזה שעות בלי דעת ואין לה זמן קבוע לזה. וידוע מ"ש המשל"מ פ"ו מה"ג דהיכא שאשה שוטה אין יכול לעשות שליח לגרשה לכשתשתפה משום דכל מידי דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי. וא"כ גם בנ"ד יש לחוש שבשעה שהבעל מינה את השליח הראשון או בשעה שהשליח הראשון מינה את השליח השני היתה האשה נכפית ולא היה אפשר אז לגרשה כי אז אינה בת גירושין כי אין בה שום דעת. והנה הח"ס בחאה"ע ח"א סי' י"א כתב הטעם דמהני גירושין ע"י שליח דכיון שגילה דעתו שרצונו לגרשה יכול השליח לגרשה מדין זכיה שזכין לאדם שלא בפניו. ונראה דזה שייך רק בשליח ראשון שהוא מגרשה בשליחות הבעל וא"כ י"ל דנהי דלא מהני מצד שמינהו לשליח מ"מ מהני מצד זכיה שנעשה ברגע זו שלוחו. אבל בשליח שני לא שייך דהא נותן הגט מכח שהוא שלוחו של שליח הראשון ולשליח הראשון אין בזה שום זכות דמה נ"מ לו אח"כ כיון שהוא ככר עשה את שלו ואדרבא אח"כ חושב שהוא כבר מסולק מזה לגמרי ויעו"ש בח"ס שכתב דבעינן שיהא בזה זכות להבעל שיפטר מחרגמ"ה וא"כ א"א לגרש אשה נכפית ע"י פאסט בשליח שני:

ולכאורה ק' על הח"ס דהא קיי"ל גבי אשה שאף אם צווחת להתגרש מ"מ אין זכין לה הגט וכן קיי"ל באה"ע סי' ק"מ דלא מהני גילוי דעתה שרוצה שיקבלו גט עבורה דנימא שזכות הוא לה ואף דאיתא ביבמות (דף קי"ח) דאשה טפי ניחא לה בבעל מ"מ נראה דהיכא שגילתה דעתה שרוצה להתגרש שוב אין חילוק בין איש לאשה. ועכצ"ל הטעם דאפשר לומר דאף שגילתה דעתה מ"מ כשהיה הדבר בא לידי מעשה היתה חוזרת וה"ה גבי איש. ונראה דעיקר סברת הח"ס שם כיון שהיא שוטית וכבר נשא אחרת לזה הוי זכות לו וכמש"ש שלא יעבור על חרגמ"ה וממילא בנ"ד לא שייך זה ולבד זה הרי כתב הנו"ב מ"ת סי' קכ"ו דגם בנשתטית לא הוי זכות כשתשתפה ע"ש וא"ל דבנ"ד ג"כ הוי זכות לפי שהאשה נכפית ז"א דהא איתא בירושלמי פ"ק דגיטין דאף במוכה שחין לא הוי זכות לאשה אף שהוא מאותן שכופין להוציא ובפרט דהכא יש לה בנים ממנו וי"ל שיחוס על הבנים וחוזר בו מלגרשה וכעין דאיתא במד"ר לאמן של אלו אני מגרש ואף דבנ"ד אינה יכולה לבוא למדינתו מחמת החולי בכ"ז הרי אפשר שיבוא הוא למדינתינו:

והנראה דנהי דגילוי דעת דניחא ליה לא מהני בכה"ג מ"מ היכא שעשאו בפירוש לשליח אף דבשעה זו לא מהני מ"מ יכול לזכות עבורו אח"כ ולעשות זאת בשליחותו בשעה שיועיל. ונראה ראיה מהא דקיי"ל בב"מ (דף ס"ו) ובכמה דוכתי שאם לקח דשלב"ל אף שהקנין אינו חל מ"מ כל זמן שלא חזר בו בפירוש יכול הלוקח לקחתו בעת שיבוא לעולם ואינו חושש שמא חזר בו אך זה י"ל שהטעם משום דניחא ליה דליקו בהימנותיה כדאיתא בתו' בב"מ שם וע"ש בב"מ (דף ט"ז). אבל הכא לא שייך זה ולא אאריך בזה אחרי שהאחרונים החליטו שלא לתת גט בשנעשה שליח כשהיתה שוטית:

ונראה דבנ"ד יש מקום להקל דאף ששוכבת בלי דעת מ"מ י"ל שאינה נשתטית דהא הרבה פוסקים ס"ל דלא הוי שוטה רק מג' דברים דחשיב התם ואף שהרמב"ם וש"פ ס"ל דבכל מילי הוי שוטה וע' חיבורי ח"א סי' ע"א בזה מ"מ הוי ספיקא דדינא ויש כאן ס"ס דשמא היא בריאה בשעה שעושה השליח ואף אם אחזתה החולי מ"מ לא הוי שוטה בזה. ועוד נראה די"ל דהוו רק חולשא בעלמא ואפשר לעוררה ע"י רפואות וכדומה וכעין דאמרינין בחגיגה שם אימר גנדריפס אחדיה ובגיטין (ד' ע') אימור תונבא בעלמא וע' חיבורי שם ואף דלכתחילה אין לעשות ס"ס מ"מ כבר כתבו הפו' דכל שעה"ד כדיעבד דמי. ובנידון דידן אי אפשר לבוא אליו בשביל שהיא חולנית ואם כן הוי שעה"ד כי לא יוכל להיות לבדו. ועוד נראה דכיון שרוב זמנים יש בה דעת מיקרי שפיר איהו מצי עביד דהרי יכול לגרשה בשעה שהיא בריאה וכ"כ בשו"ת שיבת ציון סי' פ"ו לענין עשיית שליח קבלה מיד בעל שהוא ע"ח וע"ש. ועוד נראה דהא בנ"ד אם ירצה הבעל לתת לה גט בידו הוא מוכרח ליסע זמן רב ובכ"ז מיקרי מצי עביד כיון שעכ"פ יכול לבוא למקומה ולגרשה וא"כ שפיר יוכל לכוין לבוא למקומה בשעה שהיא בריאה והרי כתבו התו' בנזיר (דף י"ב) שאם הדבר בידו מיקרי מצי עביד ע"ש אף שמחוסר מעשה וא"כ כ"ש בנ"ד דאתי ממילא שתשוב לבריאותה רק שמחוסר זמן זה הוי ודאי בידו ומיקרי מצי עביד וגם דהא הרבה אחרונים חולקים על סברת המל"מ שהזכרנו ולזה בשעה"ד יש להקל בזה לענ"ד:

אכן עדיין אפשר בתקנה שיודיעו ע"י ט"ג לשם ביום שהיא בריאה ויעשו אז את השליח הראשון והשני ואף שיש לדון אם ע"פ דין יש להאמין להודעה ע"י ט"ג מ"מ נראה דבנ"ד יש לסמוך ע"ז דהוי גילוי מילתא וגם דעבידא לאיגלויי ואקצר. וגם אפשר שהיא תעשה איזה איש משם לשליח קבלה והוא יקבל שם הגט ביום שיודיעו ע"י ט"ג שהיא בריאה. וכיון שאפשר בתקנה שוב אין כדאי להכניס א"ע בחששות ואם א"א באופן זה נכון שיעשו את השלוחים שני פעמים בשני ימים רצופים זא"ז ונוכל לתלות שביום אחד היתה בריאה אם אין שכיח שיארע לה בכל יום ועכ"פ י"ל שיש כאן רוב להיתר ואם הוא שעה"ד וא"א לעשות כנ"ל אזי לענ"ד אפשר לסמוך על מש"ל ולתת לה הגט:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה