שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קנד
וע"ד שכתבתי שם בסי' ע"ב שבקבורת אשה עוסקים נשים וכתב כת"ר שזה נאמר רק לענין הטהרה וההלבשה אבל לא לענין הקבורה. הנה אצלינו המנהג שנשים עוסקים בקבורת אשה. וכן ראוי לנהוג דכיון שמצינו שחששו להרהור בהלבשה ה"ה יש לחוש בעסק קבורה. ומ"ש הפוסקים בסי' שנ"ב רק בהלבשה אסור. נראה דלכאורה קשה דהא איתא בסוטה (דף ח') וסנהדרין (דף מ"ה) דבמתה ליכא חשש הרהר ואיכא דס"ל שם דגם בעומדת למות ל"ח להרהור וא"כ למה אסרינן הכא להלביש אשה מתה וצ"ל דנהי דלא שייך שיהרהר באשה זו שכבר מתה אבל אפשר שעי"ז יבוא לידי הרהור בשאר נשים. אכן בכהן המשקה את הסוטה או עדים שסוקלים את שעבר עבירה שחייב סקילה שרואים את עונש עוברי עבירה אין חוששין שיחטא בשעת מעשה וכעין הא דאיתא בפסחים (דף י"א) דכיון שהוא עצמו מחזר עליו לשורפו אין לחוש שיאכלנו ורק באותה אשה עצמה יש לחוש שאח"כ יבוא לחטוא עמה. אבל בעוסק בקבורת אשה ודאי שיש לחוש להרהור בשאר נשים חיות וכדאיתא בקדושין (דף פ' ע"ב) שגם בשעת שעוסקים בקבורה שולט היצה"ר ע"ש בתו'. והנה ידוע שבזמנם היה הביה"ק רחוק מן העיר כדתנן בב"ב (דף כ"ה) ואיתא בקדושין (דף פ' ע"ב) שתינוק עד ל' יום יוצא בחיק באיש אחד וב' נשים או ב' אנשים ואשה אחת וכפירש"י לפי שביה"ק שלהם היו רחוקים מן העיר לזה הוי יחוד ע"ש. ולכאורה קשה דלמה נקט איש ואשה הול"ל אנשים לחוד או נשים לחוד. ונראה הטעם כי רחוק מן העיר היו נשים יראות ללכת בלי שמירת אחד עמהם. וכולם אנשים א"א אם התינוק המת היא נקבה שכיון שניטל בחיק אין ראוי שיתעסקו בה אנשים לבדם. ולזה הולכת אשה שהיא תשא המתה בחיקה וכן איתא בכתובות (דף כ' ע"ב) שאם הביה"ק רחוק חמשים אמה מן העיר אזי יראה אשה ללכת לבדה ולוקחת עמה איש אחד. ובפשוטו י"ל דנקיט אשה לפי שע"פ רוב חפיצה אמו ללוותו. אבל הוא דוחק דמ"מ לא הו"ל לש"ס וכל הפוסקים למינקט האי לישנא בדווקא והנה רש"י פירש בקדושין (דף פ') שא"צ שילווהו רבים וסגי בשלשה משמע מזה דמ"מ שלשה בעינן ואפשר הטעם משום דגם ג' נקראים רבים כדאיתא בגיטין (דף מ"ו). ומצאתי שהבית מאיר תמה למה אין המנהג אצלינו כן. ובאמת מנהגינו מפורש בכתובות (דף כ' ע"ב) שקברו נפלים באחד או בשנים. ואף דעכצ"ל שלקחה עמה ב' אנשים כי אחד אסור משום יחוד. מ"מ דמשמע דמעיקר הדין סגי באשה לחודא ודוחק לחלק בין נפל גמור לתינוק תוך ל' ואקצר. והנה לפמש"ל שלזה נקיט שילך איש עם האשה לפי שנשים יראות ללכת חוץ לעיר. א"כ י"ל דלהכי נקיט הש"ס שילכו שלשה וכדאיתא בברכות (דף ג') שבמקום שיש איזה חשש ילכו שלשה ע"ש. אבל מצד כבוד המת סגי באחד ולהכי אצלינו במקום שהביה"ק קרוב ואין שום חשש אין מצריכים ג']:
ועכ"פ י"ל דלזה לא נקיט שנשים יעסקו בקבורת אשה. לפי שאצלם היו ביה"ק רחוקים מן העיר והנשים היו מתפחדות ללכת לבדן שם והוכרחו לשלוח עמהם אנשים. והנה לילך אנשים ונשים יחד ודאי דאסור. וגם שילכו הנשים לפניהם י"ל שאסור לילך אחורי אשה. וגם דהא על הביה"ק יפגשו יחד. וגם דהא איתא בזוהר ויקהל (דף קצ"ו) והובא ביו"ד ס' ש"נ שיש להזהר מללכת בין הנשים ההולכות מביה"ק ובש"ע שם לא הועתק כראוי וצ"ל כוונתו דכיון שצריך להזהר בזה לזה יותר טוב שלא ילכו כלל כדי שיוכלו האנשים לעסוק בהלוית המת וקבורתו שכבודו באנשים יותר מבנשים, וע"ש בב"י] ומה שלא הקפידו בזה בש"ס גבי קטן היינו משום דאיתא בזוהר שם דבפחות משבע נשים אין חשש כלל ובשבע נשים אזי מתעורר דין על האיש שפוגע בהן ובעשר נשים אפשר שיוגרם נזק להפוגע בהן בהליכתן מביה"ק וממילא נלמוד שאצלינו שהביה"ק אינו כ"כ רחוק מהעיר ועכ"פ מצויים שם עוברים ושבים וגם ע"פ רוב דר שם שומר ביה"ק יותר טוב שנשים יעסקו בקבורת אשה ולא אנשים ובלא"ה אין נזהרים אצלינו בדין הזוהר שהזכרנו ובכל הלוית הולכים נשים ג"כ עד הביה"ק ואף שבהליכה הולכות נשים אחורי האנשים אבל בחזרה ע"פ רוב נפגשים כי כ"א ממהר לביתו וגם כי הנשים הולכות על הביה"ק וראוי להזהר בזה מאוד כמפורש בזוה"ק וגם כי יצא שכר מצות הלוית המת בהפסד הסתכלות בנשים וכשחוטאים אז העון יותר חמור אחרי כי גם פחד יום המיתה לא יעצרנו מלחטוא ועכ"פ נתברר שמנהגינו נכון מאוד שלא יתעסקו אנשים בקבורת נשים:
וע"ד שכתבתי בח"ד סי' קי"ט בשו"ב שסידר קידושין שהקדושין קיימים והביא כת"ר דברי איזה אחרונים שבטלי הקדושין חלילה לומר כן ועי"ז יתנו יד לפושעים להתיר א"א לעלמא ולדבריהם בחנם נתחבטו הראשונים והאחרונים בכמה תשובות בעסקי קדושין דהול"ל שבטלו מפני שלא היה מורה הוראה בשעת הקידושין ואין להאריך בזה כדי שלא יחשבו שהקדושין מתקיימים ע"י פלפולים: