אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קמד

סימן קמג

כבוד ידידי הרה"ג וכו' מו"ה יחיאל אהרן נ"י הרב דק' אקנא.

ע"ד מ"ש בחיבורי ח"ב סי' ס"ז שלא לסתום הנקב במקוה באניצי פשתן באשר הם מקבלים טומאה כדאיתא בסוכה (דף י"ב ע"ב). והקשה כת"ר דהא כתבו שם התו' וכ"כ הפוסקים באו"ח סי' תרכ"ט שאין מקבל טומאה ורק מדרבנן אסור לסכך בהם. הנה לכאורה יפה הקשה. אבל כ"ז בא באשר אני כותב ע"פ רוב בחפזה ובקוצר וכמ"ש בהקדמתי ולזה לא בארתי הדברים בשרשן. דבאמת אף שהתו' וש"פ כתבו כן. אבל הלא רש"י פירש שם להדיא דמקב"ט בנגעים וכ"כ השלט"ג בסוכה שם וכ"כ הבעל העיטור להדיא שפסול לסכך מדאורייתא וכ"כ התו' ישנים בשבת (דף י"ז ע"ב) שאונין שנותנין לתנור היינו קודם שנטוה אחר ששרו אותו במים וכדאיתא בסוכה (דף י"ב) ששורים הפשתן קודם שנטוה והרי כתב התשב"ץ ח"א סי' י"ז שבהכשר מקוה צריך להחמיר אף כדיעה יחידית ומכ"ש בנ"ד שכן דעת הרבה ראשונים:

ובגוף קושיית התו' בסוכה שם ובשבת (דף כ"ז ע"ב) על רש"י בזה דאיך אפשר לומר שיטמא אניצי פשתן דהא בקרא כתיב שתי וערב. נרא' דבאמת חלילה לומר שרש"י ועוד ראשונים יעלימו עין מפסוק מפורש. ועוד דפשטות המשנה בנגעים פי"א מ"ח דאונין של פשתן מטמאים משיתלבנו משמע כפירש"י דקאי בעודו פשתן ולא נטוה עדיין וכידוע שכן הדרך עד היום לתת הפשתן בתנור קודם שנטוה והתו' בשבת הרגישו בזה וכתבו שאולי בזמנם היה דרכם לתתו בתנור כשהוא טווי אבל קשה לומר כן כי הבקיאים אומרים שנותנים בתנור כדי שיתרכך ויהא קל לטוותו והרמב"ם בפיה"מ בפ"ק דשבת כתב שדרכם לתת המטוה לתוך התנור והוא נגד דברי התו' וגם נגד שעושים אצלינו. ואולי במקומו היו עושים כן] וכ"כ הרע"ב בפ"ק דשבת מ"ו שאונין הוא צמר מנופץ ולפלא שבפי"א דנגעים מ"ח פירש שהוא מטוה כדעת התו' וגם מש"ש התו' שבפשתן אין הפרש בין שתי לערב הוא דחוק והבקיאים בדבר אמרו שעכשיו יש חילוק בזה. ולזה נלע"ד דס"ל לרש"י ובעה"ע והריב"א ושלט"ג דבפשתן יש היכר בין שתי לערב גם קודם שנטוה לפי שלטוות את הערב נופצים באופן אחר מכפי שנופצים לעשות שתי וחקרתי אצל אומנים שעוסקים בזה ואמרו לי ג"כ שיש חילוק בין שתי לערב באופני הדקדוק והנפיצה. ולזה הא דכתיב בקרא השתי או הערב לפשתים ולצמר איירי כל אחד כפי דרכו דבפשתן ניכר בעודו מנופץ אם הוא שתי או ערב ובצמר ניכר רק אחר שנטוה. ובזה מיושב לשון המשנה פי"א דנגעים דקתני והאונין של פשתן משיתלבנו דהול"ל ושל פשתן ונדע דקאי אשתי וערב דסליק מינה שם ודוחק לומר דהיה אפשר לטעות דקאי רק על ערב אבל לפירש"י א"ש דנקיט אונין להשמועני דאיירי קודם שנטוה כנ"ל כן נלע"ד בישוב דברי הראשונים ז"ל ועכ"פ דברי מיושבים בע"ה ומ"מ יפה הורה כת"ר לסתום באניצי קנבוס דהא קנבוס אינו מטמא בנגעי' כמפורש בתו"כ ובפי"א דנגעים אך עדיין יש מחלוקת אם הקנבוס שאצלינו הוא הקנבוס שבש"ס וע' תוי"ט פ"ב דכלאים ומעוצם טרדותי כעת ההכרח לקצר ועכ"פ דברי בחיבורי נכונים בע"ה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה