אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קיד

סימן קיג

כבוד הרב הגאבד"ק לענטשנא מהרא"י נ"י.

ע"ד אשה שבדקה א"ע ומצאה על העד דם משוך והיא יש לה מחלת העורק הנקרא מרידין ויוצא דם משם. ומסופקת שמא נגע העד שם והדם בא משם. ודן מעכ"ת דאפשר דמי לספק עברה בשוק הטבחים דקיי"ל בסי' ק"צ סכ"ב שטמאה. ומטרדותי אשיב בקוצר:

לענ"ד יש לדמות זה להא דאיתא שם שאם אין לטבחים מקום קבוע ולפעמים מתעסקים גם במקום שבודאי עברה. אזי יש לתלות הכתם בזה. וה"ה בנ"ד דהא אפשר שהדם מהעורק יזוב עד אותו מקום. ושפיר יש לתלות שזהו הדם שנמצא על העד. וכעין זה קיי"ל בסי' ק"צ סכ"א דהיכא שיש לה מכה מלפניה ואפשר שדם המכה יבוא לאחוריה אזי יש לתלות בו. ואף דקיי"ל בסי' ק"צ שאין מחזיקים דם ממקום למקום. מ"מ היכא דשכיח שיבוא הדם לשם שפיר תולין וכנ"ל. ועוד נראה דהנה הטעם שבספק אם עברה בשוק של טבחים אין תולין. נראה דהוא משום דאמרינן כאן נמצא כאן היה. כיון שהאשה נמצאת כעת בביתה ולא בשוק של טבחים. ובנ"ד לא שייך זה דהא העד לא נמצא באותו מקום דהא זהו בעצמו הספק אם נגע גם במקום העורק. ולזה שפיר תולין בו ואף שהעד היה בודאי באותו מקום. מ"מ כיון שהדבר קרוב שיגע גם במקום העורק. א"כ אין זה ודאי שהיה רק באו"מ דאפשר היה גם במקום העורק. ובגוף הדבר יש לדון בספק אם היה הדבר במקום זה ובסמוך לו בבת אחת אי שייך בזה חזקה דכאן נמצא כאן היה. והנה הט"ז סי' קצ"א סכ"ג כתב שאם בבדיקתה נגעה באחוריה וידוע שמוציאה דם מאחוריה תולין בזה אף במשוך הרי משמע דדוקא אם ודאי נגעה תולין אבל לא בספק נגעה. וי"ל דהט"ז לא נחית לדין זה. רק כתב שבנגע תולין אף במשוך וממעט רק אם ברור לה שלא נגעה. ועוד נראה דבנ"ד איכא ס"ס דשמא נגעה שם. ואף אם לא נגעה שמא זב הדם משם עד אותו מקום ועי"ז נמצא על העד. והט"ז איירי באופן שאין מקום להסתפק שהדם יזוב לאו"מ. אבל בספק עברה בשוק של טבחים י"ל ס"ס לחומרא. שמא לא עברה. ואף אם עברה שמא הדם מגופה ולא מהטבחים. ויש לדחות דזה לא מיקרי ס"ס. ואקצר כי בנ"ד נראה שאם אפשר שהדם יזוב עד אומ"ק יש לתלות:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה