אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קי

סימן קט

כבוד הרב הגאון המפורסם וכו' מו"ה יהושע העשיל נ"י אבד"ק שצוצין.

ע"ד שכתבתי בחיבורי ח"ב לעשות מקוה ע"ג מקוה שהתחתונה היא מי מעין או באר והעליונה מים שאובים ומחוברים זו לזו בנקבים כשפופרת הנוד. והקשה כת"ר דהא הכשר זה הוי מכח סברא דגוד אסיק. ואנן קיי"ל בפ"ב דמקואות ובחגיגה (דף י"ט) גבי ג' גממיות דלא אמרינן במקוה גוד אסיק ולא מצינו פוסק שיפסוק כר"מ דנימא גוד אסיק במקוה. וכ"כ בשו"ת משכנות יעקב ס"ס מ"ד דאף בתיבה נקובה הוי ניצוק:

הנה באשר אנכי כעת חלוש ל"ע לא אוכל להאריך ומה שהחליט כת"ר דגוד אסיק לא אמרינן. הנה התוי"ט בפ"ג דמקואות האריך לבאר דקיי"ל דאמרינן גוד אסיק במקואות וכ"ד עוד פוסקים. ואקצר בזה באשר כי בנ"ד, א"צ לזה דגוד אסיק שייך רק במקום שהעליונה פסולה בלי צירוף התחתונה וכגון שבעליונה אין שיעור מקוה וצריך לראות כאלו המים התחתונים הם בעליונה אכן לענין להכשיר מקוה שמימיה שאובין דהשקה הוי כזריעה כדאיתא בפסחים (דף ל"ד ע"ב) א"צ כלל לומר שהתחתונים כאלו עלו למעלה וא"צ סברא דגוד אסיק. אך לפ"ז עדיין יקשה לשיטת הפוסקים שטעם השקה היא מצד ביטול וצ"ל לדידהו שהטעם הוא משום גוד אחית דהוי כאילו ירדו השאובים למטה. והעיקר נלע"ד שא"צ לזה סברא דגוד דכיון שהעליונה היא ממש על התחתונה ומחוברת כשפוה"נ הוי כמקוה אחת. וסברא דגוד או ניצוק שייך רק בדבר שהקילוח הולך מזה לזה באיזה המשך או אף מלמעלה למטה כשמתחברים ע"י קילוח הוי זה כניצוק. אבל בנ"ד הוו ממש כמקוה אחת רק שיש רצפה באמצע המקוה אבל לא ע"פ כולה כי יש נקבים באמצע כשפוה"נ ונשארה מקוה אחת וכ"כ בחיבורי ח"ב סי' ס"ד אות י"ד ע"ש. וע' שו"מ מהד"ת ח"א סי' כ"ה וח"ג סי' קע"ח שהקיל יותר מזה. ועוד יש לחלק דהיכא שכבר יש שם פסול על המים שבעליונה ואח"כ מחברם לתחתונה הכשרה הרי זה משיק ע"י גוד אסיק או קטפרס. אבל בנ"ד שהמקוה העליונה ריקנית ויש ברצפה נקבים כשפוה"נ וכשמורידים שאובים לתוכה תיכף מתחברים עם התחתונה הרי עדיין לא נקרא שם פסול וזה הוי ממש כאלו נותן שאובים לתוך מקוה כשרה ופשוט בנ"ד שאין שום חשש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה