אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פו

סימן פה

כבוד הרה"ג וכו' מו"ה דוב בער נ"י הרב דק' קיטייגאראד.

ע"ד שהשו"ב הרגיש בבדיקת פנים שיש בריאה בועא מעבר לעבר וכשהוציאו הריאה נקרעה הבועא ולא היה אפשר לדעת אם היתה שופכת להדדי. ואם היו מים זכים והכיס היה לבן והוא הפ"מ. והאריך כת"ר קצת בזה וחפץ לדעת דעתי ומטרדותי אשיבנו בקוצר:

הנה מה שנקרעה הבועא פשוט שאין חשש דהא קיי"ל בסי' ל"ז דבועא שניקבה תלינן במשמוש ידא דטבחא ובפרט בנ"ד שידוע שנקרעה ע"י הטבח. ומה שיש ספק אם היתה שפכי אהדדי ג"כ אין לחוש דהוי ס"ס דשמא לא היתה שפכי אהדדי. ואף אם שפכו אהדדי שמא היתה של מים זכים וכהפוסקים דבמים זכים כשרה אף במעל"ע ובפרט שכיס הבועא הוא לבן. וכבר כתב הש"ך שזה מורה שהיתה של מים זכים וגם גוף חומרא דמעל"ע הוי משום שמא נתקלקלו הסימפונות כמבואר בפוסקים וזה הוי רק ספק כי שמא לא היו שם סמפונות. ואף אם היה ספק אם נקרעה הבועא ע"י הטבח מ"מ אין לומר דהוי ס"ס לחומרא שמא ניקבה הבועא מחיים ואף אם ניקבה ע"י הטבח שמא היתה שופכת להדדי והיו מים עכורים. דכיון דקיי"ל דתלינן במשמוש ידא דטבחא אין לעשות ספק מזה דהא קיי"ל דבכל דבר תלינן בדבר המצוי. ובזה מצוי יותר שינקב אחר שחיטה במשמוש ידא. וע' חיבורי ח"א סי' נ' ונ"ב מ"ש בזה ולזה יש להקל בנ"ד:

וע"ד שהעיר על מ"ש בסה"ג שצריך להגיד לשליח שני שהמתגרשת תהא אסורה עליו דהא הטעם שאסורה לשליח הגט הוא מפני צריך לומר בפ"נ ובפ"נ. ולהכי בא"י שאצ"ל בפ"נ ובפ"נ מותרת לשליח כדאיתא ביבמות (דף כ"ה). יפה הקשה ונראה הטעם מפני שצריך שיאמר שליח ב"ד אני ואמרינן בגיטין (דף כ"ט) שהוא כדי שידעו שהשליח ראשון הגיד בפני ב"ד בפ"נ ובפ"נ ובא"י א"צ לומר שליח ב"ד אני ע"ש וכ"פ באה"ע סי' קמ"א ס"מ. ולזה הוי כאילו הוא בעצמו אומר כן וכל שצריך להגיד איזה דברים כדי להכשיר את הגט אסורה המתגרשת עליו וכלשון הגמרא שם דכיון דעליה סמכינן לא תנשא לו וה"ה הכא סומכים על דיבורו שהוא שליח ב"ד ושהגידו שבפ"נ ובפ"נ:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה