אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן לו

סימן לה

ומ"ש כבודו להקשות ביומא (דף י"ג ע"ב) שיגרש אשתו ע"מ שיכנס לביהכ"נ ויקדש אחרת בחפץ שנתן לאחר במתנה ע"מ שלא תמות אשתו הראשונה ויכניסנה לחופה ג"כ על תנאי זה. ובזה לא יועילו תירוצי הש"א סי' צ"ג והרעק"א סי' קנ"ט. הנה תירוץ הש"א שייך גם בזה. דהא בחופה יצטרך להתנות בפירוש שאם לא תמות אשתו לא תהא חופה. וכבר הקשה זה הש"א ותירץ שזה לא יכון למ"ד אין ברירה ע"ש. וגם דהא תחול החופה ביוה"כ למפרע אם תמות אשתו ביוה"כ וע' בשו"ת רעק"א שם. ועוד נראה דאף שגם הש"א הקשה כן בסי' צ"ג שיכניס לחופה על תנאי מ"מ לענ"ד א"א לומר כן דהא חופה שבזמן הש"ס הוא יחוד וכידוע. ואיך אפשר שיתיחד הכה"ג עם פנויה על תנאי. רק על הירושלמי דס"ל שם בפ"ק דיומא דסגי בכה"ג בקדושין לחוד יש להקשות כן אבל הרעק"א בס"ס קנ"ט הבין בדעת הירושלמי דבעי כניסה לחופה ע"ש. ונראה דהיינו דאמרינן ביבמות (דף ק"ז) דאין תנאי בחופה ונדחק הש"א שם בפירושו ולפמ"ש א"ש דהיינו משום שיש בזה איסור יחוד ואכמ"ל בזה. וגם בקדושין יש לדון משום ברכת אירוסין. וכן ראיתי בספר באר אברהם בחידושיו ליומא (דף י"ג) שהביא, בשם השיח יצחק להקשות על הירושלמי שיקדש על תנאי אם תמות אשתו ותירץ משום ברכת אירוסין. אבל באמת ז"א דהא הברכות אינן מעכבות כדקיי"ל באה"ע סי' ס"א דהאידנא אין מברכים בשעת הקדושין. אכן על חופה יש לתרץ כן דהא קיי"ל שם בסימן ס"א שלכתחילה יברך קודם שיתיחד ע"ש. ולפלא שלא ראה הב"א דברי הש"א שהרגיש בקושיא זו ויש להאריך. אך לדעתי לק"מ כי בוודאי יש למצוא אופנים שונים והש"ס חדא נקיט. וכן הירושלמי שמתיר לקדש ביה"כ ס"ל דכיון דאין שבות במקדש א"צ לחפש עצות ותחבולות שלא יצטרך לעבור על השבות. ובפרט שאינו רק חשש דהא יותר קרוב שלא תמות אשתו ולא יצטרך לקדש אחרת:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה