שות דברי מלכיאל חלק ה· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן כו
ע"ד שהיה הכהן מתפלל שמ"ע וקראו ישראל במקומו. אם יכול הלוי לדרוש שיקראוהו אחר הישראל כשטוען שאינו רוצה להפסיד זכותו בשביל מה שהכהן נתאחר בתפלתו פשוט שאין לקרוא הלוי. דהא הטעם בזה שחוששין שיסברו על הישראל שהוא כהן שהרי קרא אחריו לוי וכדאיתא בכתובות (דף כ"ה) שהחזיקו עי"ז לכהונה. ואף דלשיטת ר"י הלוי קורים לוי אחר ישראל. וכבר ישבו התו' בכתובות שם לדעתו את הסוגיא שם. מ"מ להלכה קיי"ל בסי' קל"ה ס"ו כהפוסקים שאין קורים לוי. וא"כ אין שייך לחלק מצד שהכהן פושע בזה. ואדרבה יש בזה פגם להלוי. כ' יאמרו שאינו לוי כשיקראוהו אחר ישראל ובכגון זה יש לדון היכא דחיישינן לפגמא. אם יכול הכהן או הלוי לומר דלא חייש לפגמא. וכהא דקיי"ל שיכול אדם לומר א"א בתק"ח ונראה פשוט שאינו יכול לומר כן דהא איכא ג"כ פגם משפחה שאינו יכול למחול ע"ז. וכדאיתא בסנהדרין (דף ע"ה) ובכתובות (דף מ"א). וע' ביבמות (דף ק"א) ובחיבורי ח"א סי' צ"ו: