שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קלח · ז
והנראה בזה דאביי ס"ל כראב"א דנזיר נ"ז דמקיש מקיף לניקף וכבר בארנו דיליף מדשני קרא. ולפ"ז הכא דס"ד למילף למעט אשה מדשני קרא. לאו דווקא מדשני קרא לחוד דזה מצינן לאוקמא למקיף וניקף וכמש"ל לראב"א ורק למאי דס"ד דהש"ס שם שאשה אין לה זקן ממילא קרא דלא תשחית פאת זקנך לא מצי איירי באשה כיון דמשמעותו שהמשחית משחית זקן עצמו ואשה אין לה זקן. וממילא מבואר שינוי הכתוב ג"כ. אבל כדמייתי מהברייתא שגם שער אשה מיקרי שפיר זקן שוב אין ראיה מדשני קרא למעט אשה די"ל דאתי לאקושי מקיף לניקף כראב"א וכנ"ל. ובזה שפיר מיושב קושית התו' דלהכי אצטריך אביי לאתויי ג"ש דפאת פאת משום דמדשינה הכתוב שוב אין ראיה. ומיושב ג"כ מה שהקשינו. דלהכי מייתי הברייתא ששער אשה נקרא זקן וממילא ליכא למילף מזקנך למעט אשה וכנ"ל: