שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קלח · ד
ואבאר דברי דהנה בלאו דלא תקיפו קיי"ל אחד המקיף ואחד הניקף במשמע וס"ל לראב"א בנזיר נ"ז ע"ב דמקשינן מקיף לניקף שאם הניקף אינו בר חיוב גם המקיף פטור. ורב הונא לא ס"ל הכי ע"ש. וצריך להבין במאי פליגי כיון דגם רב הונא ס"ל שהניקף ומקיף חייבים ע"ש בתו'. ונראה דהנה רש"י פירש במכות כ' ע"ב דמשמע לא תקיפו לא תניחו להקיף. אי נמי מדאפקיה רחמנא בלשון רבים משמע דלמקיף ולניקף אזהר רחמנא ע"ש. והתו' בנזיר נ"ז ע"ב כתבו הטעם מדלא כתיב לא תוקפו. ונראה שזהו לפירוש ראשון שברש"י דמכות שם דפשוטו הוי לניקף ורק מדאפקיה בלשון הקפה ילפינן אזהרה למקיף ודוחק. ונראה דעתם דדרשינן קרי וכתיב לא תוקפו ולא תקיפו כי במקרא כתוב חסר. וכמו יתן ויותן עבד ועובד וכדומה רבים בש"ס. ונראה שזה שייך דווקא אי כתיב לשון רבים. דאי הוי כתב לא תקיף פאת ראשך לא הוי ידעינן אזהרה למקיף אם אינו ניקף דהא כתיב פאת ראשך שהוא בעצמו הניקף: