אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קלז · ב

א

ועוד הביא הנו"ב ראיה מהא דאיתא בקדושין ל"א דר"א שמע שאמו באה לא"י ויצא לקראתה. וכשהוגד לו שמתה וארונה בא התחרט על שיצא לקראתה. אלמא דכבוד שלאח"מ קיל מכבוד שבחיים. ולענ"ד אינה ראיה כלל דהא שם איירי שברח ממנה לא"י והוגד לו שהולכת ורודפת אחריו. וא"כ לא ניחא לה במה שהלך ממנה לזה הלך לקראתה למלאות חפצה להיות אצלה. ולזה כשנודע לו שארונה בא התחרט על יציאתו. וכן מוכח שם בפירש"י שפירש שהיה חפץ ר"א לשוב לבבל לגמרי למקומו הראשון ע"ש. וקשה דדילמא יצא רק לקראתה לקבל פני' לכבודה ואח"כ ישוב לא"י. אבל לפמ"ש א"ש שבאמת לא היה זה כוונתו. רק כוונתו היה למלאות חפצה להיות במקומה. וזה הוכחה ברורה שלא היתה כוונתו ביציאתו כדי לכבדה בקבלת פניה ודלא כהנוב"י. ולכאורה קשה באמת מנ"ל לרש"י זה. דילמא באמת הכוונה כדי לקבל פניה. ודקאמר ליה ר"י המקום יחזירך לשלום הכוונה שיחזירו לא"י. ונראה דמשמע לרש"י שעל יציאה לצורך מצוה ע"מ לחזור לא היה ספק כלל לר"א שמותר ולא היה סבור כלל שר"י מקפיד ע"ז כדאיתא בסוגיא שם שעלה ע"ד דר"י רתח עליו:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה