שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קכג
לענין מ"ש בחיבורי סי' ע'. מה שהקשה כת"ר דלדברי התו' דשאר נשים מותרות לשמש במוך. א"כ למה לר"מ בנשא מעוברת חבירו יוציא. ישמש במוך. הנה לדברי כבודו הו"ל להקשות על עיקר תקנת הבחנה לר"מ. אבל לבד שאין זה תקנה מכמה טעמים. הנה התו' לא התירו רק במוך אחר תשמיש. ואחר תשמיש אין וודאי כ"כ שלא תתעבר כמ"ש הרעק"א סי' ע"ב וח"ס חי"ד סי' קע"ב. ובהבחנה החמירו ביותר כידוע ובפרט ר"מ מחמיר טפי. אבל קודם תשמיש לא הותר רק במקום סכנה כמ"ש בתשובתי שם. ולר"מ במעוברת כיון שנשא באיסור הוי כנושא לכתחילה שאסור וקנסינן ליה. ואקצר באשר כי יסוד הדברים מבואר בתשובתי שם בס"ד:
בסי' הנ"ל לענין הא דיבמות דף ע"ו ע"א. ע' שאילת יעב"ץ ח"א סי' מ"ג מ"ש בענין זה: