אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קכ

סימן קיט

לענין מ"ש בחיבורי ס"ס ס"ב להקשות על התוס' יומא מ"ז כבר כתבתי בהשמטות שם שמצאתי שהנו"ב מ"ת חא"ח סי' קי"ד נשאל ע"ז ושתירוצו תמוה. ואבאר דברי כי הנו"ב תירץ שם דלהכי טבל של מנחה לא בטיל משום דר' חנינא ס"ל במנחות דף כ"ו ע"ב שהקומץ מתיר שירים לאכילה משתמשול האור במקצתו כפירש"י שם. וא"כ היתר טבל של מנחה הוא ג"כ במשהו ולזה אינו בטל. וסוגיא דיומא ס"ל כר' חנינא בזה ע"ש. ודבריו תמוהים דהשירים אין נקראים טבל שכבר הותר טבלן ע"י הקמיצה. רק שאסורים באכילה עד שיקטירו הקומץ. וגם דהא פריך הש"ס במנחות כ"ג בפשיטות שיבטל טבל או שירים דמנחה ולא הוזכר כלל דלר' חנינא אינו בטל כלל. ובפרט דסוגיא דבמנחות שם איירי בה ר' חנינא ע"ש דמסייע לר' חנינא ומקשה לרב חסדא דליבטלו שירים לטיבלא. ולהנו"ב מה מקשה לימא דבהא ס"ל לרב חסדא כר' חנינא דמשתמשול האור בקומץ הותרו השירים:

ולכאורה נראה בישוב דברי התוס' דיומא דמ"ז הנ"ל. דהנה איתא במנחות כ"ג ע"ב דמקשה על רב חסדא דאמר שם בתר מבטל אזלינן שיבטלו השירים את הטבל בשתי מנחות שנתערבו וקמץ אחת מהן והו"ל מנחה שחסרה ומשני כדר' זירא דאר"ז נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים מה קומץ אינו מבטל קומץ חבירו אף שירים אינם מבטלים ע"ש. נראה מזה להדיא דילפינן מקרא ששירים אינם מבטלים ואינם בטלים דהא קומץ אינו מבטל ואינו בטל. וממילא ה"ה לטבל דמנחה דגם הטבל יש בו הקטרה אחר הקמיצה דממ"נ יהא מקצת זה או קומץ או שירים. ולזה אינו בטל. ומ"ש התוס' בלשונם שם וטבל במשהו אין הכוונה על דין דטבל של תרומה רק על טבל של מנחה ושיגרא דלישנא נקטו. ואף דטבל שבין האצבעות אין עומד להיות שיריים. מ"מ יש לו דין כל הטבל של המנחה שעומד להיות קומץ או שיריים וכנ"ל. וכן צ"ל להרמב"ם שפוסק דמין במינו בטל ומייתי ג"כ בפי"א מה' פה"מ הא דשתי מנחות שלא נקמצו ונתערבו. וקשה טובא דהא מוקמינן לה במנחות כ"ג ע"ב כר"י דס"ל מב"מ לא בטל. ולא הרגישו בזה מפרשי הרמב"ם. וע"כ צ"ל שדעת הרמב"ם דלבתר דמשני הש"ס שם כדר' זירא דיליף הקטרה הקטרה לשירים. שפיר אתיא מתניתין אף כרבנן ומ"מ אין השירים מבטלים. ובאמת נראה דלמסקנא אתיא דווקא כרבנן. דהא ר"י ס"ל דעולין מבטלין זא"ז ורק משום מב"מ אין קומץ מבטל חבירו כדאיתא במנחות דף כ"ב. וצ"ע על פירש"י שפירש שם דשינויא כדר"ז אזיל אליבא דר"י. ויש לישב ולהאריך בזה ואכ"מ. ולזה שפיר כתבו התו' ביומא מ"ז להלכה. ובפרט דהרמב"ם ס"ל בספ"א מה' אבות הטומאה כרב חסדא דבתר מבטל אזלינן וע"ש בכ"מ מ"ש בזה. וא"כ מוכרח לדידיה לתרץ כדר"ז כדאיתא בסוגיא שם. וכן מוכח שם בסוגיא דגם טבל דמנחות ילפינן מג"ש דר"ז דהא קשה בההיא משנה דשתי מנחות שנתערבו שיבטל טבל מנחה זו בטבל מנחה השנית לרבנן דס"ל מב"מ בטל. וא"ל דמיקרי עולין ואין מבטלין זא"ז דהא רק הקומץ מיקרי עולין לרבנן. וע"כ צ"ל דלמסקנא דיליף הקטרה הקטרה הוי גם טבל בכלל. וכ"מ בחי' הרשב"א במנחות שם. וכן מבואר שם לקמן בסוגיא דמייתי הא דר"ז גם על טבל ע"ש:

אבל באמת דברי התו' עדיין קשים דהא כתבו שם דנ"מ לענין אם יתערב הטבל בחולין. ובחולין וודאי בטל דגם קומץ גופיה אם נתערב בחולין הוא בטל. דרק את חבירו אינו מבטל משום דעולין אין מבטלין זא"ז. אבל בחולין בטל וכדאיתא בדף כ"ב דדם העומד לזרוק בטל בדם חולין ע"ש ואקצר בזה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה