שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קיז
מ"ש בחיבורי סי' ל"ב דלא שייך בל תוסיף רק אם עשה העיקר. שוב ראיתי שכ"כ המהרש"א בר"ה דף ל"ג על רש"י. והפנ"י שם הקשה עליו דהתו' בעירובין צ"ו כתבו דשייך בל תוסיף בכה"ג רק דהוי כמו שלא בזמנו. ובמחכ"ת לק"מ דהתו' כתבו שם זה אליבא דרש"י. אבל התוס' בעצמם מבואר שם דס"ל דלא שייך בזה ב"ת וכהמהרש"א. וע' טו"א מש"ש בזה ודבריו קצ"ע ואכמ"ל בזה. וע' בפמ"ג לאו"ח בפתיחה כוללת בחלק א' אות ל"ט מ"ש בזה:
שם בסי' ל"ב מ"ש בסוף הסימן שהרמב"ן בחי' כתב שאף אם וודאי עישר אינו רק מדבריהם. שוב ראיתי שכוונתו שם דהוי ספק דדבריהם משום דהברכה הוי דרבנן וכמו"ש הר"ן בחי' שם: בסי' ל"ה אות ג' לענין דברי המרדכי. ע' שאילת יעב"ץ ח"א סי' קנ"ז מ"ש בזה: