אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קח

סימן קז

מ"ש מעכ"ת לתרץ קושייתי בחיבורי סי' כ' אות ג' על התו' דפסחים שכתבו דהיכא דאיכא הוכחה אמרינן אין מוקדם ומאוחר אף בחד ענינא. והקשיתי דא"כ בכלל ופרט היכי דאיכא הוכחה להיפוך דהוי פרט וכלל. וכתב מעכ"ת דהרי כתבו התו' בנזיר ל"ה ע"ב ד"ה איכא דבכלל ופרט צריך הכלל משום דאיכא איזה ג"ש או היקש ללמוד מהפרט להוסיף על הפרט. להכי כתיב הכלל דלא ניליף מינה. וליהוי רק כעין הפרט. וא"כ אינימא להפוך ללמוד בפרט וכלל יקשה ל"ל הפרט. ולדעתי לא תירץ עדיין כלום דהא היכא שאנו רואים הוכחה לדרוש להיפוך. נימא דהוי פרט וכלל. והפרט אצטריך דלא ניליף מהכלל באיזה ג"ש למעט קצת מהכלל וכמ"ש התו' בנזיר שם ויש להאריך בזה:

מ"ש על מש"ש בחיבורי אות ח' דלהכי פסק הרמב"ם כר"מ דאמת כלים בת ששה משום דפליגי בזה ר"י ור"ל בירושלמי והלכה כר"י. והקשה מעכ"ת דהרי המהרי"ק כתב דבירושלמי ליכא כלל זה. הנה בעניותי לא ידעתי איפוא הוא במהרי"ק. אבל הלא כתבתי שם דגם בבבלי פליגי בזה. ואפשר כיון מעכ"ת למ"ש המהרי"ק בשורש קס"ה דבדברים שאין נוהגים בזה"ז אין שייך כלל זה. וכ"כ התו' בשבת דף ע' ע"ב. אבל כבר כתבו המפרשים דהרמב"ם לא ס"ל סברא זו. וכל פסקי הרמב"ם בקדשים וטהרות בנויים על כללי ההלכות שבש"ס וכן קיי"ל. ובפרט בנ"ד לפמ"ש דנ"מ לענין אין דנין כו"פ המרוחקין וזה נ"מ לכמה הלכות שבש"ס:

ומ"ש מעכ"ת דהרמב"ם פוסק כמ"ד תורה חתומה ניתנה שכתב בפ"ז מהס"ת שחייב לכתוב ס"ת מדכתיב כתבו לכם את השירה והוא מימרא דרבא בסנהדרין כ"א והוכיח זה דאי מגילה ניתנה אפשר דקאי על השירה לחודה. ובמחכ"ת ז"א דהא קיי"ל בגיטין ס' שאין כותבין מגילה מגילה ואף למ"ד מגילה מגילה ניתנה כיון דאידבק אידבק וכ"פ הרמב"ם בפ"ז מה' ס"ת ה"א והי"ד. וכבר תמהו הרא"ש והר"ן על הרי"ף שהתיר לכתוב מגילה. והדרישה בסי' רפ"ג כתב מקור ע"ז מיבמות ק"ו דפשטות הסוגיא אתיא כר"י דמגילה מגילה ניתנה דלא כפירש"י שם. ואף שהרא"ש כתב דהרי"ף לא ס"ל סברא דכיון דאידבק. כבר תמה עליו היש"ש פ"ה דגיטין סי' כ"ט וכן שאר פוסקים. והא דלא מפרשינן דקרא קאי על השירה לחוד. היינו משום שאז כבר נכתבה כל התורה כולה ונדבקה וכדאמרינן בגיטין ס' לר"י דהא דכתיב לקוח את ספר התורה היינו בתר דאידבק. וקרא דלקוח נאמר קודם שנאמרה פ' האזינו ע"ש. וכתבו השירה קאי לכשתאמר מפי מרע"ה. ואז כבר נגמרה בזה כה"ת. וא"כ כיון דאידבק אידבק ואסור לכתוב מגילה כדאיתא בגיטין שם. וגם דהא בסנהדרין כ"א ע"ב הוגה רבה ע"ש ורבה הוא דאמר בגיטין שאין כותבין מגילה. ונראה שזהו פירוש הא דאיתא שם שהשיב לאביי אין כותבין וא"ל מה טעם וא"ל לפי שאין כותבין. ופירש"י אף לר"י מ"מ כיון דאידבק אידבק ע"ש. כוונתו נראה דהא לשון זה צריך ביאור. וכבר הרגיש בזה בערוך הובא בגליון שם. וכתב שהשיב לו שקבלה בידו בלא טעם. ועדיין חסר מובן. ונראה שאביי שאלו מ"ט אי משום דס"ל חתומה ניתנה אבל למ"ד מגילה מגילה ניתנה מותר או לכ"ע אסור כיון דאידבק. והשיב לו לפי שאין כותבין כמ"ש הערוך שקבלה בידו דין זה. פירוש דלכ"ע אין כותבין בלי שום חילוק. שוב מצאתי במהרי"ט חא"ח סי' ג' שביאר ג"כ כעין זה ע"פ פירש"י הנ"ל ע"ש [ואי גרסינן רבא הנה כתבתי בחיבורי שם אות ט' דס"ל חתומה ניתנה]. ועוד י"ל דמוכיח דכתבו השירה קאי על כל התורה כדאיתא בנדרים ל"ח ע"א דבשירה לחודה לא שייך שתהי לעדות בישראל ע"ש בר"ן. אך לפי פירוש הרא"ש שם בפירושו לא מוכח מידי מהתם. וצ"ל הטעם כמ"ש שאז כבר נדבקה כל התורה ונאסר לכתוב מגילה מגילה. וכן מוכרח בדברי הרמב"ם שכתב שם דלהכי א"א לכתוב השירה בעצמה משום דאין כותבין פרשיות פרשיות. ובאמת אין צריך כלל למש"ל דכבר נאמר קרא דלקוח. דהא הך דכתבו השירה הוא מצוה לדורות. ולדורות וודאי שאין כותבין פרשיות כיון דאידבק וכמש"ל. וע"כ צ"ל שיכתוב כ"א כל התורה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה